בני זוג הורדו מהמטוס מחשש למחלה מדבקת – אלעל תפצה ב- 6,490 ₪

בתאריך: 16/05/2021 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

המקרה התרחש לפני התפרצות מגיפת הקורונה. מדובר בבני זוג מבוגרים, בני 75 ו- 78, שהשתתפו בטיול קבוצתי ורכשו כרטיסי טיסה במחלקת עסקים. מספר חברים בקבוצה אכן חלו, אך בני הזוג טענו בכל תוקף שהם אינם חולים, אלא בריאים לחלוטין ורק עייפים. לטענתם, קברניט אלעל התייחס אליהם באופן לא מכובד ואמר להם: "תרדו ומייד, אני לא רוצה אתכם בטיסה שלי".

בתאריך 2/3/2019 התבקשו בני הזוג רחל ואלדד ויטליה לרדת מטיסת אלעל שהייתה אמורה להטיסם מיוהנסבורג לת"א. כתוצאה מכך הם נאלצו לטוס בטיסה חלופית בחלוף כ- 21 שעות.

בעקבות המקרה, הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו תביעה קטנה נגד חברת אלעל, בסך 9,240 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לבני הזוג ויטליה, בין היתר בהסתמך על סעיף 3(א)(4) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב 2012.

במהלך הדיון בתביעה הקטנה, נשמעו התובעים עצמם, קברניט המטוס – מר נדב ברבי, מנהלת שירות הטיסה – הגב' הדס כרמון ונציג חב' אלעל – מר יוסי קורסיה. חברת אלעל הודתה שהתובעים אכן הורדו מהטיסה, בהנחיית קברניט המטוס, הואיל ולשיטתה עלה חשש שהתובעים אינם בבריאות תקינה, וכן עלה חשש שהם יסכנו את ציבור הנוסעים בעקבות מחלה מדבקת.

התובעים עלו לטיסה המדוברת במסגרת טיול קבוצתי שבו השתתפו כ- 22 נוסעים וחלק מחברי הקבוצה חלו. שני נוסעים אחרים הקיאו במטוס וסבלו משלשולים וחום. ואולם, בני הזוג ויטליה טענו בכל תוקף כי הם היו בריאים לחלוטין ולא סבלו מבעיה רפואית כלשהי, אלא רק היו רק עייפים.

קברניט המטוס רשאי להוריד נוסע מטיסה בשל מצב בריאותו של הנוסע

על פי הוראות הדין רשאי קברניט המטוס להוריד נוסע מטיסה, בין היתר בשל טעמי ביטחון, בשל מצב בריאותו של הנוסע, או בשל חשש לפגיעה בבטיחות הטיסה.

השאלות שבמחלוקת

במסגרת הדיון בתביעה הקטנה, שהתקיים בפני כבוד השופט הבכיר עידו רוזין, הועלו השאלות שבמחלוקת:

א. האם ההחלטה על הורדתם של התובעים מהמטוס התבססה על מידע רפואי מספק המעיד על קיומו של חשש שהתובעים סבלו ממחלה והם עשויים להדביק אחרים במחלה.

ב. האם התובעים זכאים לפיצוי בעקבות היחס שקבלו מעובדי הנתבעת בעת שהתבקשו לרדת מהמטוס.

ג. שאלת הנזק.

ביחס למחלוקת הראשונה – שאלת ההתבססות על מידע רפואי מספק, קבע כבוד השופט רוזין שהנתבעת – אלעל לא עמדה בנטל להוכיח שההחלטה על הורדתם של התובעים מהמטוס התבססה על מידע רפואי מספק: "בפני ביהמ"ש לא הוצג כל מסמך רפואי אשר היה בפני קברניט המטוס בעת שהחליט על הורדת התובעים מהמטוס. ההחלטה התקבלה ככל הנראה על מידע שהועבר בע"פ, בין פרמדיקים שבדקו את התובעים לבין קברניט המטוס, שהוא בגדר של עדות שמיעה. אין מחלוקת שאותם פרמדיקים שבדקו את התובעים במשך כשעה וחצי ערכו לתובעים בדיקות שונות, בין היתר, בדיקת חום, לחץ דם ריאות וכליות. סבורני שאין כל סיבה שלא להציג בפני בית המשפט תרשומת לגבי הבדיקות שנערכו ותוצאותיהם. משהנתבעת לא הציגה בפני ביהמ"ש את התוצאות של הבדיקות הרפואיות שנערכו לתובעים, הרי שאי הצגת הראיות (תוצאות הבדיקות) יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להציג את הראיות. מעבר לכך, גרסת התובעים מהימנה בעיניי, לפיה לא נמצאו ליקויים באף אחת מהבדיקות הנ"ל, היינו במעמד ביצוע הבדיקות התובעים לא סבלו מחום, ייתר לחץ דם וכיוצ"ב. אומנם ההחלטה על הורדת התובעים התלוותה גם בייעוץ טלפוני מרופא שהיה בישראל, אולם אין מחלוקת שהרופא מישראל לא בדק את התובעים וגם לא העיד במשפט".

בנוסף ציין כבוד השופט כי הקברניט לא הסתיר את העובדה שההחלטה על הורדת התובעים מהמטוס התקבלה בתקופה בה חלו אחרים במחלת חצבת, וייתכן שהדבר השפיע על מקבל ההחלטה.

אלעל העלתה את התובעים לטיסה חלופית מבלי שנערכה להם בדיקה רפואית נוספת

לאחר שבני הזוג התובעים הורדו מהמטוס, אלעל הלינה אותם בבית מלון הסמוך לשדה התעופה ובחלוף כ- 21 שעות הסדירה לתובעים טיסה חלופית לישראל, באמצעות חברת אתיופיאן איירליינס, שכללה עצירה באדיס אבבה. אלא, שממועד הורדתם של התובעים מהמטוס ועד למועד עלייתם של התובעים לטיסה החלופית (בחלוף כ- 21 שעות) לא נערכה לתובעים כל בדיקה רפואית נוספת.

ביהמ"ש חזר ושאל את נציגי אלעל: אם נכונה הטענה כי התובעים לא היו כשירים מבחינה רפואית לטוס בטיסה המקורית, כיצד אלעל יזמה את הטסתם בטיסה החלופית, בחלוף 21 שעות, מבלי שבדקה את כשירותם רפואית.

בית המשפט ציין כי לשאלה זו לא נתקבלה כל תשובה עניינית מחב' אלעל, וקבע כי: "הרושם שנותר בידי בית המשפט הוא כי מלכתחילה עלה ספק בדבר הצורך של הורדת התובעים מהטיסה המקורית, שכן אם באמת התובעים היו חולים, לא היה צריך לאפשר להם לטוס בטיסה החלופית, מבלי שהציגו אישור רפואי מתאים".

לפיכך נקבע ביחס למחלוקת הראשונה כי נראה שהתובעים הורדו מהמטוס משיקולים של "זהירות יתר" והנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח שהיה צורך בהורדת התובעים מהמטוס בשל מצבם הבריאותי.

"תרדו ומייד, אני לא רוצה אתכם בטיסה שלי"

ביחס למחלוקת השנייה – האם התובעים זכאים לפיצוי בעקבות היחס שהתקבל מעובדי הנתבעת בעת שהתבקשו לרדת מהמטוס, גם בסוגיה זו קבע כבוד השופט רוזין שיש לקבל את עמדת התובעים וסמך את החלטתו בכך שמדובר באנשים מבוגרים, בני 52 ו– 57 שנים, והתובעת, הגב' רחל ויטליה, העידה כי נפגעה בעיקר מהיחס שקיבלה בעת ההורדה מהמטוס ואמרה: "גם אם התקבלה החלטה רפואית שגויה אפשר היה להתייחס אלינו בצורה מכובדת יותר. נאמר לנו 'תרדו ומייד אני לא רוצה אתכם בטיסה שלי'. מי שאמר זה הקברניט".

כבוד השופט רוזין קבע כי אומנם גם התובעים התבטאו כלפי נציגי אלעל באמירות פוגעניות, ואולם לאחר שביהמ"ש בחן את השיח שהתקיים בזמן אמת בין הצדדים, ביהמ"ש הגיע למסקנה שראוי היה להתייחס לתובעים, שהם אנשים מבוגרים, באופן מכובד יותר. בהערת מערכת אתר תביעות קטנות, וכעצה לנותני שירות, נציין שבמקרים רבים תביעות קטנות מוגשות בעיקר בגלל היחס לו זכו התובעים.

ביחס למחלוקת השלישית – שאלת הנזק. בכתב התביעה נטען כי כל אחד מבני הזוג זכאי לפיצוי בסך של 3,120 ₪  בהתאם לסעיף 3(א)(4) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב 2012 (להלן: "החוק") ובנוסף הם זכאים לקבל פיצוי לדוגמה.

כבוד השופט רוזין קיבל את טענת התביעה לדרישת פיצוי אך דחה את הדרישה לתוספת פיצוי לדוגמה: "קברניט המטוס הפעיל שיקול דעת בזמן אמת בהסתמך על מידע שקיבל מהפרמדיקים אודות החשש ממחלה מדבקת, תוך שהביא בחשבון שחברים אחרים, בקבוצות המטיילים עם התובעים, חלו והקיאו במטוס. על אף שמתברר בדיעבד שהתובעים לא היו חולים, נראה שהחלטת הקברניט התקבלה משיקולי זהירות יתר, כדי לשמור על בריאות ייתר הנוסעים במטוס ומתוך הגנה על בריאות התובעים עצמם. בבואו של ביהמ"ש לפסוק פיצוי, ביהמ"ש הביא בחשבון את כל הטענות שנטענו בפניו, לרבות הדאגה של הנתבעת לספק לתובעים מלון בזמן ההמתנה לטיסה החלופית שיצאה כאמור בחלוף 21 שעות".

סוף דבר

על סמך כל אלה, נקבע בפסק הדין כי אלעל תפצה כל אחד משני בני הזוג התובעים בשיעור שנקבע בתוספת הראשונה לחוק, בסך של 3,120 ₪ ובתוספת הוצאות משפט בסך של 250 ₪.  לפיכך פסק הדין חייב את אלעל לשלם לתובעים סכום כולל של 6,490 ₪.


[אלדד ויטליה, רחל ויטליה – נגד – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ,  בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו, ת"ק 1313-40-31 בפני כבוד השופט הבכיר עידו רוזין. פסק הדין ניתן ב: כ"א תמוז תשע"ט (24 יולי 2019) ]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט