מי נושא באחריות לנזקי גוף במהלך טיול מאורגן?‎

מי נושא באחריות לנזקי גוף במהלך טיול מאורגן? מהו "סיכון סביר", מהי התרשלות ומה קובע הדין במקרה דנא?
אנקדוטות מהחיים: גברת 'שימו לב לשלומי' השתתפה בטיול מאורגן והחליקה על גרגירי פרי עץ האיקליפטוס שנמצאו בנקודה מוצלת ומוסדרת בתחום שמורת הטבע. האם ניתן לעלות על הדעת שגורם כלשהו מלבדה נושא באחריות לנזקי גופה? לא! מתי כן? מי נושא באחריות?

הסיכון לנפילה כלשהי במקום כלשהו בחיי היום-יום הינו שכיח וטבעי, וקיים גם ללא קיומה של רשלנות, קל וחומר בטיול. מטייל יכול למעוד בשל חוסר תשומת לב או חוסר זהירות, איבוד זמני של שיווי המשקל או הנחה לא נכונה של הרגל, מוגבלות או פגיעות אישית או אפילו תוואי דרך קשה, ובעצם העובדה שהנפילה אירעה במהלכו של טיול, אין כשלעצמה כדי להטיל אחריות ברשלנות.

מעבר של מדרגות וסלעים שגובהם כמטר וקפיצה מגובה של סנטימטרים אחדים וכד' אינם מקרים שניתן לראותם כמסוכנים בטיול טבע סטנדרטי. אין תועלת או הצדקה משפטית ליצור הכבדה מיותרת שסופה מניעה של טיולים מאורגנים, ואין להטיל חובת פיצוי אוטומטית או כמעט אוטומטית בכל מקרה שבו נפגע מטייל במהלך טיול.

הדין אינו מטיל חובת זהירות קונקרטית (להבדיל מחובת זהירות מושגית) בשל "סיכונים סבירים", ואף אם נקבע כי היה על מארגנת הטיול לצפות את נפילת המטייל במהלך הטיול, אין בכך כדי להטיל עליה אחריות בגין נזקי המטייל, אם נפילה במהלך אותו טיול מהווה סיכון סביר.

לעניין זה יפים הם הדברים שנכתבו ע"י כב' השופט אהרון ברק (בתוארו דאז) בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 119-120:
"חיי היום-יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כעניין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת … סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון. על-כן, מי שמשתמש במתקן ספורט-אם כמשתתף ואם כצופה- עשוי להיפגע מסיכונים, הכרוכים בפעילות ספורטיבית.
עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות, אין בגינם אחריות … אכן, מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק. נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים (השופטת מ' בן פורת בת"א (י-ם) 277/59, עמ' 108) אלה הם סיכונים סבירים. אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום יום … ההולך לבית-מרחץ אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה רחצה … המשחק עם סרט עשוי להישרט … והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים".

מהי התרשלות

בהתאם לכך, אין לקבוע כעניין שבמדיניות משפטית חובת זהירות קונקרטית של מארגנת טיולים ו/או שלוח מטעמה, לצפות כל נזק שעלול להיגרם למשתתפים בטיול מאורגן, ולמונעו או אפילו רק להזכיר בפניהם. אין ביכולתו של מדריך להשגיח על כל אחד מן המטיילים ועל דרך הליכתו. כל עוד האתר אליו הביאה מארגנת הטיול את הקבוצה סביר להליכתם של אנשים מן השורה – איש איש דואג לעצמו, ולא מתגבשת כל חובת זהירות קונקרטית ולא נוצרת חבות נזיקית.

מי שמשתתף בטיול ספורט אתגרי הטומן בחובו סיכונים מסוימים, שיט רפטינג למשל, מקבל על עצמו את התוצאות האפשריות של ההשתתפות בחוויה שכזו. מי שיוצא לטיול בקרחוני נורבגיה מביא בחשבון שתוואי השטח שבאתר כולל אבנים חלקות, אדמה לחה ובוץ הנובע באופן טבעי מהאזור המאופיין בהמצאות קרחון ומפלים בצפון נורבגיה. ומי שמצטרף לריקוד מסוכן במהלך מופע פולקלור מורכב צריך לדעת כי נדרשות מיומנויות ספציפיות לשם חציית הרפתקה שכזו ללא פגע.

שונים הם פני הדברים כאשר המעידה מהווה תולדה של התרשלות, או אז חדלה הנפילה מלהיות סיכון רגיל. לשם ביסוסה של התרשלות יש להצביע על פעולה רשלנית שנעשתה, בין בבחירת המסלול נוכח קשיים מיוחדים הטמונים בו, התאמת המסלול למטיילים, העדר הדרכה מתאימה, חוסר הקפדה על הוראות הבטיחות הנדרשות, הובלת הקבוצה בשמורה מוסדרת במסלול שאינו מוסדר, כניסה לשמורה בעלת סיכון מיוחד והאחראים על השמורה לא התקינו אמצעי זהירות על-מנת למנוע את הסיכון המדובר או כל גורם אחר שעלול להוביל לכך שהסיכון הצפוי יחרוג ממסגרת הסיכון הטבעי והרגיל של טיול בטבע או טיול מסוג מסוים.

במאמר מוסגר יצוין, כי מבחינה חוקית לא קיימת הוראה או חובה בדין על מדריך הטיולים להזמין טיפול רפואי למטייל שנפגע או לכפות טיפול באין הוא מבקש זאת באופן אקטיבי (על אף שהמדריך הנבון שעיניו בראשו יתעקש, במוקדם או במאוחר, על פניה לקבלת טיפול). אין מחלוקת לעובדה כי על מדריך הטיול לדאוג לשלומם של המטיילים אולם חובה זו אינה משתרעת, למשל, מקום בו היו דיונים בדבר מצבו הרפואי של מטייל והלה החליט בהתנהגותו להמשיך בטיול ולא ביקש באופן מפורש וברור טיפול רפואי.

אדם סביר אשר אינו קטין ומודע למצבו הרפואי ולנסיבות המצויות – עובדת היותה במסגרת של טיול מאורגן – מוטלת עליו חובה אקטיבית מפורשת וברורה לבקש ברחל בתך הקטנה טיפול וסיוע רפואי מכל הסובבים אותו ובעיקר ממדריך הקבוצה אשר אין כל קושי לשוחח עימו ויסייע בנקל.