מתביעה קטנה לביהמ"ש העליון

בתאריך: 10/07/2010 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

הרי לכם שיעור מעניין על התמדה ועמידה על המגיע לך. במקרה שפורסם כאן לאחרונה סופר על תובע אשר נפגע מפרסום שקרי אודותיו באתר היכרויות אינטרנטי. עוד סופר על כך שביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על הפיצוי הנמוך שנפסק לזכותו בתביעה קטנה, והעלה את סכום הפיצוי מ- 400 ש"ח ל- 2,500 ש"ח. ובכן, התובע עתר לביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הבקשה והכפיל את סכום הפיצוי ל- 5,000 ש"ח.

בתקציר פסק הדין שפורסם כאן סופר המקרה, שתמציתו בפסקה זו:
חורשי רעתו של התובע פרסמו את פרטיו האישיים באתר הכרויות, בצירוף תמונותיו, כמי שמציע שירותי מין וכמי ש"מחפש קטינות להיכרות משעשעת". התובע פנה לבעלים של אתר ההכרויות וזה מיהר להסיר את פרטיו מהאתר. בהמשך פנה התובע לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אשר קיבל את תביעתו, ובפסק דין רחב ומנומק קבע כי בעל האתר התרשל באופן בו ניהל את האתר – שהופעל ללא מנגון סינון תוכן או בדיקה של זהות הנרשמים – וחייב את בעל האתר לפצות את התובע ב- 400 ₪. התובע ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבל את הערעור והעמיד את גובה הפיצוי על 2,500 ₪.

ערעור לבית המשפט העליון

התובע לא אמר די, ובבקשת רשות ערעור שהגיש לביהמ"ש העליון, טען כי הסכום שנפסק אינו משקף את חומרת הפגיעה. בבקשת הערעור הוזכר כי שופט בית המשפט המחוזי קבע: "בהיעדר פרטים על עיסוקו של המערער, על מצבו המשפחתי ושאר נתוני עזר לבחינת הנזק… הפיצוי שנראה לי ראוי בנסיבות העניין הוא 2,500 ₪", ועל כן טען התובע כי בית המשפט המחוזי שגה כשפטר את הצדדים מהופעה בפניו וכשנמנע מבירור פרטים אלה. עוד כלל התובע בערעורו לעליון שורה של טענות לגבי חומרת הפגיעה שעלולים לגרום אתרים מסוג זה שמפעיל הנתבע, והוטעם כי "קביעה נחרצת של בית המשפט העליון שכבודו של אדם לא יירמס" יכולה לשנות מציאות זו.

בתגובת הנתבע נטען כי הסכום שנפסק "מכסה כל נזק שנגרם לשמו הטוב של המערער". עוד צויין כי הנתבע התנצל בפני התובע, אך למעשה אינו יכול להבטיח שמקרים מסוג זה לא יקרו שוב בעתיד. נטען, כי האתר מיועד לאנשים המחפשים "ריגושים מסוגים שונים", ויש במניעת האפשרות לאנונימיות סיכול של תכלית זו. עוד נטען, כי מחירם של מערכי סינון ווידוא יעילים "גבוהים לאין שיעור מהנזק שיכול להיגרם לאנשים אשר פרטיהם פורסמו באופן כוזב". כמו כן נטען כי בהעדר חקיקה בנושא, או "קו מנחה", "אי אפשר להעניש את מפעילו של אתר ספציפי".

בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור תוך ציון כי "רשות ערעור בגלגול שלישי בהליך שראשיתו בבית המשפט לתביעות קטנות ניתנת אך במקרים חריגים". השופט אלייקים רובינשטיין, אשר דן בערעור, קבע כי שיעור הפיצוי שנפסק לתובע בבית המשפט המחוזי, אינו משקף את הנזק שנגרם לשמו הטוב של התובע, "יהיו נתוניו האישיים אשר יהיו", וגם אינו משקף את המדיניות השיפוטית הראויה, לדידו של השופט, בתיקים מסוג זה, שכן שאלת אחריותם של מפעילי אתרי היכרויות התעוררה במדינות שונות "ויתכן שיש בכך כדי להעיד על קיומה של תופעה רחבה יותר העשויה להצדיק התייחסות שיפוטית מנחה".

"סוגייה מורכבת מאוד"

בפסק הדין קבע השופט רובינשטיין כי "סוגיית אחריותם בנזיקין של מפעילי אתרי אינטרנט לתכנים שהעלו לאתר צדדים שלישיים מורכבת מאוד, בית משפט זה טרם אמר את דברו לגביה, וערכאות דיוניות נחלקו בה. ברם, הפסיקה הישראלית הכירה באחריות של מפעילי אתרים, בנסיבות מסוימות, לתכנים שהעלו צדדים שלישיים לאתריהם"

השופט רובינשטיין הוסיף כי אף אם ניתן להביע דעות שונות לגבי מידת הסינון הנדרשת באתרים, "אין ספק כי מודעות מסוג זה הכורכות הזמנה לקטינות, טעונות יחס 'סינוני' מיוחד, הן מבחינת הנזק שהן משקפות (בראש וראשונה לקטינות העלולות להיענות להן, אך גם באופן ברור למי שמודעה כוזבת מתפרסמת בשמו, והמציגה אותו לכאורה כעבריין ואולי כסוטה), והן מבחינת עלות מניעתן…"

פרסום כוזב באתר היכרויות חמור יותר מפגיעה באמצעות טוקבק

בדיון על שיעור הפיצוי הראוי, ציין השופט רובינשטיין כי יש לשבח את בעל האתר על הסרת המודעה בתוך זמן קצר. עם זאת ציין השופט כי מודעה מהסוג שפורסם פוגעת פגיעה קשה מאוד בשמו הטוב של מי שפרטיו מתפרסמים, וציטט מפסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות:
"במקרים רבים פרסום כוזב ופוגע באתר היכרויות חמור יותר ממקרים בהם קיימת פגיעה בשמו הטוב של אדם, באמצעות תגובית (טוקבק) או בפורום אינטרנטי כלשהו. במקרים של תגובית ברור לכל כי המגיב איננו מושא הפרסום, וכי דבריו אודות מושא הפרסום הינם בעלי מימד ביקורתי… בניגוד למצב המתואר לעיל, כאשר מפורסמת תמונתו של פלוני באתר היכרויות לצד נתונים כוזבים, פלוני הוא זה שנחזה כמי שיזם את הפרסום ורצה בו, דהיינו כמי שמעוניין ב'קטינות להיכרות משעשעת'… אותה מסננת רציונלית שעמדה לרשות קורא המידע במקרים של תגוביות פוגעות, אינה רלוונטית למקרה שלפנינו בו הנחשף למידע משוכנע כי פלוני בעצמו (הנפגע) יזם את פרסום תמונתו ואת ההצעות השונות והמשונות שהתפרסמו לצידה".

"נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"

השופט רובינשטיין הכביר מילים על מעמדו של איסור לשון הרע במשפט העברי, בהזכירו כי "לשון הרע הוא מן הנושאים הרגישים במשפט העברי ובתורת המוסר היהודית", ובהבאת ציטוטים ופרשנויות מהמקורות, ובהם תהילים ל"ד, י"ג-י"ד: "'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה".

כפי שקבע בית המשפט לתביעות קטנות, הנתבע לא הפר את חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, שכן הנתבע אינו בגדר "מפרסם" והאתר אינו בגדר "אמצעי תקשורת" כמשמעותם באותו חוק. אך על מנת לשאוב השראה, השופט רובינשטיין הזכיר כי חוק זה כולל סעיף של פיצוי ללא הוכחת נזק (סעיף 7א) עד 50,000 ₪ (ובמקרים של פרסום בכוונה לפגוע, כפל אותו סכום), וקבע: "אין ספק, כי קביעת סכום שכזה מלמדת על תפיסת המחוקק באשר לחומרת הנזק שעלולה לחולל הוצאת לשון הרע, אך גם על אינטרסים ציבוריים החורגים מהטבת הנזק הנקודתי -ועניינם, בין היתר, יצירת תמריצים והכוונת התנהגות".

גובה הפיצוי הראוי

בבואו לקבוע את גובה הפיצוי, הבהיר השופט: "בתי-המשפט מנסים להעזר בשיקולים השונים כדי לקבוע את סכום הפיצוי שיש לפסוק לתובע, אולם אין ברשותם נוסחה מדויקת המאפשרת את תרגום השיקולים הרלבנטיים לסכום כספי. ההכרעה בעניין זה נעשית, בסופו של דבר, בדרך של אומדן".

השופט הדגיש כי המשיב מיהר להסיר את הפרסום הפוגע, והביע את צערו, וכי "יש לזכור כי לא המשיב הוא שפירסם את המידע הפוגע, ובסופו של יום אין להשוות את דינו של מי שפירסם בעצמו לשון הרע, למי שלא נקט אמצעי זהירות מתאימים כדי להבטיח שאתר בבעלותו לא יהווה במה לפרסום כאמור. מסיבה זו אין סכום הפיצוי הנקוב בחוק איסור לשון הרע יכול לשמש נקודת מוצא כשלעצמו".

בסופו של דבר נקבע כי נוכח הפגיעה החמורה בשמו הטוב של התובע, ונוכח שיקולי המדיניות השיפוטית הרצויה לצורך הרתעה, יוכפל הפיצוי ויועמד על סך 5,000 ₪.

[אבי רועי דוביצקי – נגד – ליאב שפירא, בית המשפט העליון, רע"א 2011021 בפני כב' השופט אלייקים רובינשטיין. פסק הדין ניתן ב: ז' בסיון תש"ע, (20 במאי 2010)]

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט