שלום רב, במקצועי אני עוסקת בתחום הקולנוע והטלויזיה, תחום שבד"כ לא מתקיימים בו יחסי עובד-מעביד. לרוב ההתקשרויות שלי עם מעסיקים מבוססות על הגדרה של "פרילנסר" בתוספת חוזה המעגן את הדברים. ב-2016 ניהלתי מו"מ ארוך עם חברה גדולה שביקשה שאביים לה סרטונים. מבלי להכנס לפרטים הקטנים, - השורה התחתונה היא שהיה ביננו הסכם מפורט בע"פ ובמייל, וביום תחילת העבודה הם ביטלו הכל ו"התנדפו", וזאת לאחר שמשך חודש הכנתי את עצמי לפרויקט על כל המשתמע מכך, על בסיס ההסכמות שהיו איתם. ביוני 2016 שלחתי להם מכתב דרישה לפיצויים, הם ענו עליו בגסות (משהו בסגנון "לא היה כלום כי אין כלום"). חודש לאחר מכן שלחתי מכתב התראה לפני תביעה, באמצעות עו"ד, עליו לא נעניתי עד עצם היום הזה... לצערי אין לי כרגע אפשרות כלכלית לתבוע בבית משפט השלום על כל הכרוך בכך, לכן לבסוף החלטתי לגשת לתביעות קטנות. ברשותכם, יש לי 2 שאלות- תודה רבה מראש על עזרתכם: , 1. סכום הפיצוי המקורי שביקשתי מהם במכתב ההתראה גבוה מסכום המקסימום של תביעות קטנות. הסכום מבוסס ומגובה בראיות ונזקים שיש ביכולתי להוכיח, ועדיין, אני מעדיפה לתבוע בתביעות קטנות על סכום המקסימום ולסיים עם זה. שאלתי היא האם- בכתב התביעה שלי- כדאי לי לציין את הסכום שלדעתי מגיע לי גם אם הוא גבוה מהמקסימום (בתוספת כל הפירוט וההוכחות כמובן)- ואז לציין שאסתפק במקסימום שבית המשפט יאפשר לי- או שעדיף לבנות מחדש את מרכיבי הסכום ולהתאימו למקסימום האפשרי? (או במילים אחרות אפילו לא לציין את הסכום שמעל למקסימום). 2. שאלתי השניה- וכבר ראיתי שאלה דומה כאן אך לא בטוחה שהבנתי את התשובה- האם יש ביכולתי לציין גם את הנהלת החברה וגם את האדם הישיר שעבד מולי (וכנראה קצת שיקר לי) כנתבעים? - נניח שעובד מקבל החלטות שאין לו סמכות לקבל- כיצד רואה זאת החוק? האם החברה צריכה לקחת אחריות מול התובע או שהתביעה היא בין העובד הסורר לבין המסכן שהבטיחו לו הבטחות שווא? , המון תודה מראש! תבורכו, קרן.ס