בית המשפט חייב מוכרי דירה בתשלום דמי תיווך

המתווך דרש מהנתבעים דמי תיווך כיוון שאלה חתמו עמו על "טופס בלעדיות" אך מכרו את הדירה לקונה שהגיע אליהם באמצעות מתווך אחר. הנתבעים השיבו שמכרו את הדירה במסגרת הליכי כינוס נכסים אך ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי הסכם הבלעדיות מחייב אותם ועל כן ישלמו למתווך 12 אלף שקל.

שמעון גלעד, מתווך מקרקעין מורשה, תבע את רחל ובנימין קידר בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 13,520 שקל עבור הטיפול במכירת דירתם. מכתב התביעה עלה שביום 29.7.07 חתם הזוג קידר על "טופס בלעדיות", שתוקפו למשך 90 יום, ובמסגרתו מסרו לתובע את הטיפול הבלעדי במכירת הדירה בסכום של 115,000 דולר.

בהסכם התחייבו הנתבעים לשלם לתובע דמי תיווך בשווי 2% +מע"מ מסכום המכירה אם הדירה תימכר בתקופת הבלעדיות, ואפילו אם הקונים יגיעו שלא באמצעותו. הצדדים הסכימו שהדירה נמכרה בתוך תקופת הבלעדיות לקונה שהגיע באמצעות מתווך אחר.

לטענת התובע, לאחר חתימת ההסכם, הוא נקט שורה של פעולות אינטנסיביות והשקיע מכספו על-מנת לקדם את מכירת הדירה, ובכלל זה פרסום בעיתונים מקומיים והצגת הדירה לקונים פוטנציאליים. "מצאתי לקוחות שהסכימו לרכוש את הדירה במחיר המבוקש – 115,000 דולר, אך כשביקשתי להפגיש את אחד הקונים עם הנתבעים, הם התחמקו ממני, ולבסוף, הודו בפניי שמכרו את הדירה באמצעות מתווך אחר. …מאז מכירת הדירה, פניתי לנתבעים בטלפון ובמכתבים, על מנת שישלמו את חובם, אך הם התחמקו ממני".

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, אולם הנתבעת התייצבה לדיון בפני כב' השופטת גילת שלו, והציגה את טיעוניה בעל-פה. לטענתה הנתבעת, לפני חתימת ההסכם ניתן צו כינוס נכסים על הדירה, ולאחר חתימת ההסכם, הודיע לה כונס הנכסים שההסכם בינה לבין המתווך (התובע) לא מחייב אותו. "לפני החתימה על ההסכם, הודעתי לתובע שהדירה בכינוס נכסים, אך אמר לי שזה בסדר, ואף הזהיר אותי שלא אדווח על כך לקונים. גם לאחר מכן, עדכנתי את התובע בדבר פעולות הכונס, הודעתי לו על רצונו של הכונס למכור את הדירה במכרז, והעברתי לו את דברי הכונס על כך שההסכם (בין התובע לנתבעים) לא מחייב אותו, שהדירה אינה בבעלותי ושאני לא יכולה לעשות בה פעולות".

הנתבעת הוסיפה וטענה שהכונס פירסם את הדירה אצל משרדי תיווך, לפני הוצאת הדירה למכרז פומבי, אך איפשר לה למכור אותה באופן עצמאי בסכום שיאושר על ידו. "לאחר שהכונס אמר לי שההסכם אינו תקף, מכרתי את הדירה באמצעות משרד תיווך אחר בסכום של 478,900 שקל".

במהלך הדיון, הכחיש התובע את טענות הנתבעת, וטען כי הנתבעים אמנם אמרו לו שהם מצויים בחובות, ועומדים בפני כינוס נכסים, "אך אם הם היו אומרים לי שהדירה כבר בכינוס נכסים, לא הייתי מתקשר עמם בהסכם". התובע הוסיף וציין "רק כשרציתי להפגיש את הנתבעים עם קונה פוטנציאלי, אמרה לי הנתבעת, לראשונה, כי הדירה בכינוס, וטענה כי הכונס מונה רק לאחר חתימת ההסכם".

בהחלטתה קבעה כב' השופטת שלו: "ההסכם שנכרת בין הצדדים, הינו הסכם לכל דבר. כלומר, הנתבעים התחייבו התחייבות חוזית כספית כלפי התובע, והשאלה האם הייתה להם זכות חוקית לבצע עסקות בקשר לדירה במועד החתימה על ההסכם, כמו גם העובדה שההסכם עליו חתמו לא חייב את כונס הנכסים, אינה משפיעה על התחייבותם כלפי התובע. הנתבעים התחייבו להעניק לתובע בלעדיות בטיפול במכירת הדירה, והתחייבו לשלם לו דמי תיווך גם אם הדירה תימכר באמצעות אדם אחר. הנתבעים לא סייגו בהסכם עסקות שיבוצעו ע"י כונס הנכסים… במצב דברים זה, אין להם להלין אלא על עצמם".

השופטת קיבלה את התביעה וציינה כי "גם לאחר שהכונס אמר לנתבעים כי הסכם הבלעדיות אינו מחייב אותו… עדיין נותרה בידי הנתבעים האפשרות לפנות לתובע, ולנסות למכור את הנכס באמצעותו". על כן חייבה את הזוג קידר לשלם לגלעד את דמי התיווך שנקבעו בהסכם, וכן סכום נוסף בגין ניהול המו"מ עימו בחוסר תום לב, טרחה והוצאות משפט בסך של 1,200 ₪, ובסה"כ סך של 12,262 שקל.

[1גלעד שמעון – נגד – 1 . קידר בנימין 2 . קידר רחל, בית המשפט לתביעות קטנות אשדוד, תביעה קטנה 272/08 בפני כב' השופטת גילת שלו. פסק הדין ניתן ב: ד' באלול, תשס"ט (24 באוגוסט 2009)]