חתן וכלה הגישו תביעה נגד הצלם
בטענה כי לא צילם את כל החתונה, וגם כי צילום הוידאו היה באיכות גרועה.
כמו כן טענו כי בשיחה שהוקלטה על ידם הצלם הודה בתקלות. בית המשפט צפה
בחלקים של חומר הגלם ושל הסרט הערוך והתרשם כי אכן היה צילום באיכות בלתי
משביעת רצון. השופט פסק כי הצלם יפצה את הזוג בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם
לגבי צילומי הוידאו בסכום של 3,000 ₪.
אלינור ורוני ספיר נישאו בחודש ספטמבר 2007 והגישו תביעה נגד צלם החתונות אלירן מלכא בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 – כפיצוי בשל הפרת הסכם (למתן שירותי צילום) ובשל עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם. מלכא הגיש תביעה שכנגד בה ביקש לחייב את הזוג בתשלום עבור עבודת "סטילס".
לא בוצע חיבור אודיו לעמדת התקליטן
על
פי ההסכם, התחייבו בני הזוג ספיר לשלם לצלם עבור שירותיו סכום כולל של
6,500 ₪. במסגרת התביעה טענו בני הזוג ספיר, כי הצלם הפר את ההסכם בכך שנתן
שירות גרוע ורשלני שגרם להרס ולאובדן המזכרת היחידה שנותרה מהחתונה.
"פריטי הצילום נמסרו בעיכוב, קלטת החתונה ארכה כשעתיים בלבד על אף שהחתונה
נמשכה כשש וחצי שעות, ואיכות הסאונד בקלטת גרועה עקב אי חיבור אודיו לעמדת
התקליטן". ספיר טענו כי הצלם הודה בתקלות בשיחה שהוקלטה על ידם, ואף הציע
להם הנחה בסך 1,000 ₪ כפיצוי על התקלות.
בכתב ההגנה טען הצלם כי בשום שלב לא ניתנה הבטחה לספיר לפיה צילום הוידאו יבוצע ברצף במשך כל החתונה עד שעה 01:00 לאחר חצות. מאידך, הודה הצלם שהבטיח לספיר חיבור אודיו שלא נעשה, ונטל על כך אחריות. עוד טען מלכא, שהושקעה עבודה רבה בסרט הוידאו הערוך, וכיום נמצאים בידי ספיר הן תמונות ה"סטילס", הן סרט הוידאו הגולמי והסרט הערוך, מבלי ששולם על ידם דבר.
מלכא השיב תביעה נגד הזוג, ובכתב התביעה שכנגד דרש מלכא סכום של 6,000 ₪, לאחר שהסכים להעניק לספיר הנחה בסכום של 500 ₪ על מנת לפייסם, ולחלופין, אלבום תמונות נוסף מעבר לאמור בהסכם.
בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, טען הזוג ספיר כי צילום חומר הגלם במשך כשעתיים בלבד, לפי בחירת הצלם, מנע מהם את זכות הבחירה אילו רגעים בחתונה ברצונם להנציח. "חומר הגלם אמור לכלול את החתונה כולה על מנת שמתוכו נוכל לבחור את הקטעים אשר ברצוננו לתעד ולהנציח בסרט הערוך".
צילום מקוטע, תמונות 'קופצות', וסאונד גרוע
במהלך
הדיון, כב' השופטת אנה שניידר צפתה בחלקים קטנים של חומר הגלם ושל הסרט
הערוך. "בית המשפט התרשם כי אכן היה צילום מקוטע, באיכות בלתי משביעת רצון,
תמונות 'קופצות', וסאונד גרוע". כמו כן הוסיפה "עיון בהסכם מעלה, כי סוכם
על "צלם וידאו לכל האירוע", וזאת בנוסף לשני צלמי 'סטילס' עד סיום החופה
וצלם 'סטילס' לכל האירוע. גם אם אקבל את טענת הצלם שאין זה סביר שצלם
הוידאו יצלם את כל החתונה, מן הרגע הראשון ועד לסיומה והתפזרות האורחים,
הרי שניתן לדרוש מבעל מקצוע בתחום של צילום חתונות שתהיה לו ההבנה והרגישות
הדרושה לצורך ההחלטה מה לצלם באופן מלא (כגון החופה, אפקטים מיוחדים כמו
הפרחת בלונים או זיקוקים, נאומים של בני משפחה, שולחנות האורחים וכיוצא
באלה) ובמה להצטמצם (כגון משך הריקודים על רחבת הריקודים, ובלבד שלא ייקטעו
שירים באמצע)".
הצלמים לא פעלו במיומנות הדרושה
השופטת
קבעה שהצלם ו/או הצלמים מטעמו של מלכא שנתנו בפועל את השירות, לא פעלו
במיומנות הדרושה ובכך גרמו לעוגמת נפש לזוג ספיר בכל הנוגע לצילומי הוידאו
של חתונתם, בעוד שלגבי עבודת ה"סטילס" לא נטען דבר. אשר על כן פסקה כב'
השופטת כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, "הצלם יפצה את ספיר בשל עוגמת
הנפש שנגרמה להם לגבי צילומי הוידאו בסכום של 3,000 ₪ ויבצע, ללא תמורה,
שזירת המוזיקה לפי בחירתם של ספיר אל סרט הוידאו, על מנת לתקן את הסאונד.
באשר לתביעה שכנגד – הואיל ולא נטענה על ידי ספיר כל טענה לגבי עבודת
ה'סטילס', והואיל וטענת הצלם לגבי החלוקה בין עבודת ה'סטילס' (75%) לבין
הוידאו (25%) למעשה לא נסתרה – ישלמו ספיר לצלם עבור עבודת ה'סטילס' סכום
של 4,500 ₪".
[1.
ספיר רוני, 2. ספיר אלינור – נגד – מלכא אלירן, בית המשפט לתביעות קטנות
ירושלים, תביעה קטנה 2610/08 בפני כב' השופטת אנה שניידר. פסק הדין ניתן ב:
כ"ב בסיון, תשס"ט (14 ביוני 2009)]
