אליהו ורונית סמדר היו מנויים באורנג' (חב' פרטנר תקשורת) במשך שנים. לימים ביקשו להתנתק מהשירות, שילמו את יתרת חובם ועברו להתקשר עם חברה אחרת.
לטענת הזוג, לאחר כשנה התקבלה בביתם אזהרה מטעם לשכת ההוצל"פ בגין חוב לאורנג'. אליהו ורונית מיהרו לברר את מהות החוב, שכן סברו ששילמו את כל המגיע לאורנג', אולם חיש מהר הוטל עיקול על חשבון הבנק שלהם ואף כרטיסי האשראי שלהם בוטלו. הבירור שערכו העלה כי אורנג' טוענת כלפיהם לחוב של 2,000 ₪. השניים הגיעו עם אורנג' להסדר לפיו ישלמו 560 ₪ בלבד להסדרת העניין.

אולם בכך לא תמו תלאות הזוג. חרף העובדה ששילמו לאורנג' את מלוא חובם המוסכם, לאחר שבועיים פקדו את ביתם מעקלים מטעם ההוצאה לפועל. לא הועילו הסברי הזוג לפיהם שילמו את מלוא החוב, והמעקלים עיקלו את תכולת הבית.

בדיון שנערך בפני השופט יוסי טורס בבית המשפט לתביעות קטנות קריות, נטען מצד הזוג סמדר כי נגרמה להם עגמת נפש רבה וכן בושה, שכן לראשונה בחייהם עוקל חשבון הבנק שלהם, בוטלו כרטיסי האשראי שלהם, וכן בוצע עיקול בביתם, וכל זאת למרות שלא היה להם כל חוב. עוד נטען מצידם ביחס לעיקולים שבוצעו טרם התשלום, כי סברו ששילמו לאורנג' את כל המגיע לה, ובכל מקרה לו היו נשלחים אליהם מכתבי התראה לכתובת הנכונה, היו מסדירים את הנושא במהירות ללא צורך בהליכי גבייה, כפי שעשו מיד כשקיבלו את האזהרה.

להגנתם טענו הנתבעים, אורנג' ומשרד עו"ד חן פישר, כי עיקול חשבונות הבנק וביטול כרטיסי האשראי בוצעו כדין, שכן לא הוגשה התנגדות לתביעה לאחר קבלת האזהרה. ביחס לעיקול ברישום לאחר תשלום החוב, נתגלעה מחלוקת בין אורנג' ובין משרד עו"ד חן פישר. אורנג' הודתה כי קיבלה את הסכום וטענה כי הודיעה זאת למשרד עורכי הדין על מנת שיסגרו התיק ויבטלו ההליכים.

אולם משרד עו"ד חן פישר לא ידע למסור לביהמ"ש תשובה מניחה את הדעת ביחס לשאלה מדוע חרף כך שהמידע הועבר אליו עשרה ימים לפני מועד ביצוע העיקול, לא העביר הודעה ללשכת ההוצל"פ על כך שהחוב שולם ויש לסגור התיק ולהימנע מביצוע הליכים. כמו כן המשרד לא מסר לביהמ"ש תשובות ביחס לשאלה מדוע נשלחו מכתבי התראה לכתובת בלתי נכונה (בנהריה), ולא לכתובת הרשומה במשרד הפנים וזו המצויה בידי אורנג' (בכרמיאל) ואשר אליה שלחה אורנג' חשבוניות לתובעים במשך שנים.

הצדדים בתיק הסכימו כי השופט יפסוק בענין בדרך של פשרה (בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט). כמו כן הסכימו הצדדים שפסק הדין יופנה כנגד אורנג' בלבד. השופט חייב את אורנג' לשלם לתובעים סך של 10,000 ₪ וכן הוצאות בסך 1,000 ₪.

[1. אליהו סמדר 2. רונית סמדר  – נגד –  . חברת פרטנר תקשורת בע"מ ח.צ. 52-004431-4 2. משרד עו"ד חן פישר, בית המשפט לתביעות קטנות קריות, תביעה קטנה 38415-11-12, בפני כב' השופט יוסי טורס. פסק הדין ניתן ב:  י"ט תמוז תשע"ג (27 יוני 2013)]

The post אורנג' עיקלה רכוש של זוג מנויים שהתנתקו – תפצה ב- 11,000 ש"ח appeared first on .

בביתו של התובע מותקן מזה שנים רבות קו טלפון של בזק, ובשנים האחרונות חובר הקו ל- ADSL, המשמש אותו ואת בני משפחתו מידי יום להתחברות לאינטרנט.

בדיון שנערך בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, העידו התובע ובנו כי במשך שנתיים בקירוב, בעונת החורף, הם סובלים מניתוקים חוזרים ונשנים של קו הטלפון. לטענתם, פניותיהם לבזק מטופלות לאחר זמן רב, באופן שלעיתים הם נותרים ללא קו טלפון במשך ימים רבים.

כדי לתמוך בגירסתו שעל פיה נאלץ לפנות פעמים רבות למוקד התיקונים, הציג התובע בפני בית המשפט רישומים אודות שיחות רבות שנעשו מצדו למוקד 166 – שירות התיקונים של בזק וכן למוקד טיפול בקו ה- ADSL של בזק,

התובע טען כי לאחר שהוגשה תביעה קטנה זו, הגיעו טכנאים וביצעו תיקון, ומאז נוכח כי קו הטלפון וה- ADSL פועלים כתקנם גם בעונת החורף.

בזק אישרה כי אכן נגרמו תקלות בקווים באזור מגוריו של הנתבע, וזאת עקב גניבות כבלים שלה באיזור בקה ג'ת, באופן שהצטברו פיגורים בתיקון התקלות. גם הגשמים בעונת החורף הוסיפו לתקלות באופן שבזק לא יכולה הייתה לעמוד בעומסים של תיקון התקלות, ונאלצה להעדיף מוסדות ציבוריים על פני מנויים פרטיים.

עוד טענה בזק כי הטכנאים שלה אינם נכנסים לאיזור בקה ג'ת בכל יום מסיבות בטחוניות, וכי כל כניסה של טכנאי צריכה להיות מלווה במאבטח.

השופטת נילי פלד קיבלה את טענותיה של בזק בדבר הגורמים לתקלות, אך קבעה כי אין בכך כדי להועיל לתובע ולבני ביתו שאינם מקבלים את השירות להם הם ראויים ועבורו הם משלמים. על כן חוייבה בזק לפצות את התובע בדרך של השבת סכומים שנגבו ממנו על ידה בתקופות החורף בשנתיים האחרונות מבלי שניתן לו שירות כראוי.

כיוון שלא הוצגו לביהמ"ש קבלות על תשלומי התובע לבזק בתקופות אלה, נקבע הפיצוי בדרך של אומדנה על פי עדותו של התובע לסך של 1700 ש"ח בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממתן פסק הדין ועד ליום הפירעון.

[(ביאדסה) בדוסי ( עבד אלרחים ) סובחי – נגד – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות חדרה, תביעה קטנה 115/08 בפני כב' השופטת נילי פלד. פסק הדין ניתן ב: ה' בניסן, תשס"ח (10 באפריל 2008)]

The post קו הטלפון התנתק בחורף – בזק תפצה ב- 1,700 ש"ח appeared first on .

ברשות התובע, בעל עסק במעלה אדומים, היו שלושה מכשירים אותם רכש ממירס. לטענתו, לא הייתה קליטה באזור בית העסק שלו ולכן מדובר בכישלון תמורה מוחלט. התובע דרש החזר כספי של 2,900 ש"ח, בהם חוייב כדמי יציאה בעת התנתקותו ממירס. בנוסף דרש התובע פיצוי בסך 15,000 ש"ח בגין בעיות הקליטה מהן סבל במשך 3 שנים, אשר לטענתו גרמו לו להוצאות רבות, אובדן לקוחות, עוגמת נפש, וכל זאת בעוד הוא מחוייב בתעריפים גבוהים לעומת המתחרות של מירס.

מירס טענה להגנתה כי לאחר כשנתיים מיום עריכת ההסכם המקורי התובע שידרג שניים מבין שלושת המכשירים שהיו ברשותו ואף רכש מכשיר נוסף. על כן טענה מירס כי "הוספת מכשיר נוסף אינה מאפיינת לקוח שאינו שבע רצון מבחירתו"

בתגובה טען התובע כי שידרוג המכשירים למעשה נכפה עליו, לאחר שהנתבעת התחייבה שהדבר יפתור את בעיות הקליטה.

בנוסף טענה מירס כי בפועל בוצעו במכשירים שיחות בהיקף של מאות דקות שיחה לחודש, ועובדה זו סותרת את טענת התובע בדבר בעיית הקליטה במכשירים ואי יכולתו לעשות בהם שימוש.

בעניין דמי ההתנתקות בהן חוייב התובע, הסבירה מירס כי בהסכם הההתקשרות ביניהם התחייב התובע לתקופה של שלוש שנים וכן נקבע כי ביטול ההתחייבות גורר חיוב בדמי יציאה.

בעניין בעיית הקליטה טענה מירס כי התובע היה מרוצה לאחר שסופק לו פתרון טכני (אנטנה שולחנית שהותקנה במקום) ותלונות נוספות מצידו הועלו רק לאחר תקופה של כשלוש שנים, אך הוא סירב להתקין שם ערכה אחרת שהוצעה לו כפתרון.

בפסק הדין קבעה השופטת אנה שניידר, מבית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, כי התרשמה שהתובע ביקש להתנתק מהנתבעת לפני המועד המוסכם לא רק עקב בעיות הקליטה במכשירים, אלא גם עקב חוסר כדאיות כלכלית, לאחר שדמי השירות "הוקפצו", כטענתו, מ- 70 ש"ח ל- 143 ש"ח לחודש. עם זאת פסקה השופטת שניידר כי התרשמה שלתובע אכן היו בעיות קליטה במכשירים, אשר לא נפתרו גם לאחר הפתרונות שהוצעו על ידי הנתבעת, והסבירה: "חזקה על עסק שמתקשר עם חברת תקשורת ומפרסם את מספרי המכשירים שלו – שאין לו אינטרס להתנתק מהחברה, אלא אם כן קיימות בעיות קליטה המקשות כל כך עליו ועל לקוחותיו, עד כי ההתנתקות נראית לו עדיפה. נראה שזה המקרה שלפנינו".

על אף זאת קבעה השופטת כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת מלוא סכום התביעה ולכן פסקה, כי הואיל והתובע המשיך להשתמש במכשירים עד להתנתקות, למרות שלא קיבל את רמת השירות אשר לו ציפה, נראה שראוי וצודק יהיה לחייב את מירס להחזיר לתובע סך של 2,900 ש"ח ששולם על ידו בגין ההתנתקות, וכן לפצותו בסכום של 3000 ש"ח.

[שרות שיאון (חנן) – נגד – מירס תקשורת בע"מ, בית משפט לתביעות קטנות בפתח ירושלים, תביעה קטנה 4581/06 בפני כב' השופטת אנה שניידר. פסק הדין ניתן ב: י"ח באדר ב תשס"ח, ((25 במרץ 2008)]

The post בעיות קליטה? חברת מירס תפצה לקוח ב- 5,900 ש"ח appeared first on .

משה כהן תבע את מירס תקשורת בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות ירושלים על סך של 20,000 ₪. לטענתו, הבטיח לו נציג מירס כי חשבון הטלפון הסלולרי שלו יקטן כתוצאה מהעברת השירות מאורנג' למירס. בפועל, טען התובע כי לאחר שעבר למירס, לא רק שהמחיר לא קטן אלא הוא גדל באופן משמעותי וכמעט הכפיל את עצמו. עוד טען כי הובטח לו שיקבל החזר חודשי של 135 ₪ עבור כל אחד מששת המכשירים שרכש, אך הוא לא קיבל זיכוי זה.

בכתב ההגנה טענה מירס כי התובע קיבל את כל המגיע לו על פי ההסכמים שחתם עמה. "התשלום שנדרש התובע לשלם הוא בהתאם לתוכנית ההצטרפות שלו ובהתאם לשיחות ולזמן האויר שביצע. באשר לזיכוי על המכשירים (135 ₪ למכשיר) אמנם נכון שבתחילה התובע לא קיבל אותו, ואולם הדבר נבע מכך שהתובע לא מילא את המוטל עליו על מנת שיהיה זכאי לקבל את ההחזר. על פי המוסכם התובע היה זכאי לקבל את ההחזר רק אם יציג חשבונית של חב' אורנג' וימצא שהוא לא עשה שיחות במכשירים של חב' אורנג'. התובע לא הציג חשבוניות כאלה במועד". מירס הוסיפה וטענה כי לאחר שהוצגו החשבוניות, ואף שהדבר נעשה לאחר המועד הדרוש, היא זיכתה את התובע בכל הסכום המגיע לו בכך שהפחיתה את סכום חובו של התובע כלפיה.

איפה ההוכחות?

למרבה התמיהה, התובע לא תמך את טענותיו באישורים אודות כמות שיחות וזמן אויר לפני המעבר ואחריו. לפיכך קבע כב' השופט גד ארנברג כי התובע לא הוכיח את תביעתו. "מחד, טענת התובע לפיה לא היה עובר חברה אילו החיובים החודשיים לא היו קטנים לאחר המעבר, נשמעת הגיונית. בודאי שאדם סביר לא היה מסכים לעבור אם החשבון החודשי גדל. ואולם מאידך, על מנת שניתן יהיה לעשות השוואה האם בעד אותו שירות משלם התובע יותר או פחות, היה על התובע להמציא נתונים. שכן חיוב גבוה יותר יכול להיות גם מחמת כך שלא מדובר באותה כמות של שירות. התובע היה אמור להמציא אישורים על כמות שיחות וזמן אויר שעשה בעת שהיה לקוח של אורנג' ולהמציא אותם נתונים לגבי תקופת הפעילות אצל הנתבעת, ואם היה נראה שמדובר באותה כמות שיחות וזמן אויר והתובע משלם יותר, היה התובע מוכיח את תביעתו. ואולם עצם העובדה שהחיוב החודשי גדל, מבלי לדעת מה הסיבה לכך, אינה עילה לחייב את הנתבעת בפיצוי".

כצפוי, בהעדר נתונים על כמות השיחות שעשה לפני ואחרי המעבר לנתבעת, התביעה נדחתה. לא ניתן צו להוצאות כנגד התובע, כיוון שהזיכוי בפועל של 135 ₪ נעשה רק אחרי הגשת התביעה.

[משה כהן – נגד – מירס תקשורת בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 3754/09 בפני כב' השופט גד ארנברג. פסק הדין ניתן ב: כ"ח בטבת, תש"ע (14 בינואר 2010)]

The post התובע לא הציג הוכחות מתבקשות, התביעה נגד מירס נדחתה appeared first on .

בכתב התביעה שהוגש בבית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, טען התובע כי האינטרנט והדואר האלקטרוני הם כלי עבודה חיוניים וכי ניתוקו מהאינטרנט במשך תקופה כה ממושכת מנע ממנו לעבוד בצורה סדירה במשך ימים ארוכים, והסב לו נזקים כבדים.

בכתב ההגנה טענה בזק כי יומיים לאחר שקיבלה את הפנייה, הגיע טכנאי לביתו של התובע ותיקן את התקלה. כן טענה כי לאחר ניתוקים חוזרים הגיע טכנאי להסדיר זאת פעם נוספת, אלא שאז התברר כי התקלה איננה באחריותה, ואף למרות זאת תוקנה התקלה על ידי טכנאי של בזק והוחלפה תשתית האינטרנט בביתו של התובע. אולם, בפסק הדין קבעה כב' השופטת תמר בר-אשר צבן, כי בזק לא הביאה כל תימוכין לטענות אלו, לא בכתב ולא באמצעות ראיות אחרות.

לבסוף קבעה השופטת כי התובע זכאי לפיצוי בסך 5,000 ₪, גם מבלי שיוכיח את הנזק הישיר שנגרם לו כתוצאה מניתוק האינטרנט. "העובדה שאינטרנט ודואר אלקטרוני הם כלי עבודה חשוב היא עובדה אשר כיום אין עוד צורך בהוכחתה", נקבע. כמו כן חוייבה בזק לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 700 ₪, וסך הכל תשלם בזק לתובע סכום של 5,700 ₪.

[גור ישראל – נגד – בזק-חב` ישראלית לתקשורת בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 5074/08 בפני כב' השופטת תמר בר-אשר צבן. פסק הדין ניתן ב: כ"ה בטבת, תש"ע (11 בינואר 2010)]

The post האינטרנט הביתי סבל מניתוקים – בזק תשלם לתובע 5,700 שקל appeared first on .

אריה זיזי תבע את חברת פלאפון תקשורת בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שקיבל מפלאפון חיוב מופרז.

לחברת פלאפון יש שני מסלולי חיוג למכשיר הנלקח לחו"ל. מסלול יקר, "חיוג בינלאומי ישיר", שבו החיוג מתבצע באופן הרגיל (והשיחה נעשית באמצעות ספקי שירות בינלאומיים), ומסלול מוזל, "חיוג חו"ל חסכון", שבו צריך לבצע פעולות מסוימות על מנת ליהנות ממחיר זול (והשיחה נעשית אמצעות מרכזיית חברת פלאפון).

בכתב התביעה טען זיזי כי ביום 27.7.08 הוא הגיע לעמדת פלאפון בשדה התעופה בן-גוריון, ורכש מכשיר פלאפון חו"ל לצורך חיוג מטורקיה לישראל. לטענתו, בעת קבלת המכשיר נאמר לו על ידי הנציגה בדלפק כי התעריף לדקת שיחה הינו 3.57 שקל, ולאור זאת הסכים לקבל את המכשיר מתוך ידיעה כי יחויב בהתאם לתעריף הנ"ל. לאחר כשישה ימים, שב לישראל וקיבל חשבון פלאפון בסך 2,193 שקלים. כשפנה לחברת פלאפון התברר לו שפלאפון חייבה אותו בתעריף של 19 שקל עבור כל דקת שיחה, ולא 3.57 שקל כפי שהובטח.

מנגד טענה פלאפון להגנתה, כי בעת מסירת המכשיר הביאה לידיעתו של התובע את שתי האופציות הקיימות להתקשרות מחו"ל לארץ, והוא העדיף את המסלול היקר על פני המסלול הזול יותר. לטענתה, ההוכחה לכך שהתובע ידע על שני המסלולים הנ"ל הינה העובדה שבאחת הפעמים התקשרו מהמכשיר דרך המסלול הזול. מכאן נובע כי התובע בחר במסלול היקר לנוחותו האישית, זאת בעוד שיכול היה לבחור במסלול הזול יותר. עוד טענה פלאפון כי "ללא חתימתו של התובע כי הוא מסכים לתוכנית וכי הוא מתחייב להחזיר את הערכה בשלמותה הוא כלל לא היה מקבל את המכשיר".

ללא חוזה – ידה של הנתבעת על התחתונה

בפסק הדין קיבל כב' השופט אברהם טננבוים את עמדת התביעה ומתח ביקורת נוקבת על פלאפון. "לאחר ששמעתי את הצדדים וסיכומיהם, אני מקבל את גרסת התובע, כי אכן סוכם עמו בעל פה באשר לתעריפי החיוג במכשיר מחו"ל לארץ וזאת מהנימוקים הבאים: הנתבעת לא הציגה כל חוזה שלטענתה חתם עליו התובע כי הוא מסכים למסלולים השונים וכי הוא מתחייב להחזיר את הערכה בשלמותה לנתבעת. בדבריה לפניי אמרה נציגת הנתבעת כי כנראה הייתה 'טעות' והחוזה לא תויק. הנתבעת גם לא הביאה את הנציגה מטעמה שטיפלה בתובע, שאולי יכלה לשפוך אור בסוגיה".

כבוד השופט קבע בפסק הדין כי בהעדרו של חוזה (בכתב או בעל פה), יש לפרש את ההסכם כנגד הנתבעת. לדברי השופט, ניסיון החיים הוא שאדם מן היישוב לא ישתמש לחינם במסלול יקר כשיש לו אפשרות למסלול זול. "…כל אדם בר דעת יעדיף לבחור באופציה הזולה ולא לשלם יותר. מכאן לא ברורה לי טענתה של הנתבעת כי התובע העדיף לבחור במסלול היקר. ואפילו המסלול היקר נוח מעט לתפעול."

התנהלות הגובלת ברשלנות

עוד קבע השופט בפסיקתו כי "לאור ההפרש הגדול בסכום (החיוב) ויחסי הכוחות בין הצדדים, מן הראוי שהנתבעת תדאג היטב היטב ואף תצא מגדרה כדי להיות משוכנעת שלקוחותיה מבינים את משמעות ההבדלים בין המסלולים השונים. ואם לא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה". בהקשר זה ציין השופט כי "אין ספק שהתנהלות זו של הנתבעת גובלת ברשלנות…".

בסיכומו של דבר, פלאפון חויבה לשלם לזיזי 1,797 ₪ בגין הפרשים בין מה שהוסבר לו בנמל התעופה למה שחויב, ובנוסף לפצותו ב- 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש, אגרת משפט והוצאות. בסה"כ תשלם פלאפון ללקוח המאוכזב סכום של 3,297 ₪.

[אריה זיזי – נגד – חב' פלאפון תקשורת בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 3427/09 בפני כב' השופט טננבוים אברהם. פסק הדין ניתן ב: ט"ז בחשון, תשס"ט (3 נובמבר 2009)]

The post פלאפון הבטיחה זול – הלקוח שילם ביוקר appeared first on .

על פי כתב התביעה, התובע נפל קורבן לתחרות פרועה בין שתי הנתבעות בתיק זה, חברת HOT וחברת YES. לטענת התובע, הוא רכש חבילת "טריפל" במבצע מחברת HOT (נתבעת 2), שבמסגרתה שילם בכרטיס אשראי מדי חודש סך של 240 ₪. בהמשך פנתה אליו חברת YES (נתבעת 1) והציעה את שירותיה לתובע, בהבטחה שהיא תישא בכל התשלומים והקנסות לחברת HOT בגין הניתוק. כמו כן, התחייבה חברת YES כי המעבר אליה איננו כרוך בטרחה או בעלות כלשהי וכי הניתוק מחברת הוט יבוצע על ידי חברת YES בעצמה, באמצעות יפוי כח והרשאה מהתובע. עוד באותו שבוע חובר התובע לשירותי YES, אך לאחר כחודשיים גילה לתדהמתו כי לא נותק מחברת HOT וחוייב בכרטיס האשראי עבור כל התקופה עד כה.

במסגרת התביעה טען התובע כלפי חברת HOT על כך שסירבה לנתקו, על אף בקשתו המפורשת בעת שעבר לחברת YES. כלפי חברת YES טען התובע, כי הפרה התחייבות מפורשת לנתקו מחברת HOT.

חברת YES טענה בכתב ההגנה כי היא העבירה לרשות חברת הוט טופס הודעת ניתוק כשהוא חתום בידי התובע, כנדרש בהתאם להוראת מינהל בענין מתן אפשרות העברת נתונים בין הנתבעות. לאחר שחברת YES הבינה כי בקשת הניתוק לא בוצעה, הנחתה את התובע בטלפון להתנתק באופן עצמאי משירותי חברת הוט, וביקשה לזכות את חשבונו של התובע בסכומים שחוייב בהם במקביל לאחר ההצטרפות לשירותי YES. התובע זוכה בסכומים אלה וכמו כן זוכה בגין קנס ההתנתקות משירותי חברת HOT.

טרם הדיון במשפט, הגיע התובע לפשרה עם חברת YES, ולפיכך נדחתה התביעה נגד חברת YES ונותרה התביעה כנגד חברת HOT בלבד.

חברת HOT טענה בכתב ההגנה כי הודעת הניתוק התקבלה אצלה רק כחודשיים לאחר שהתובע התחבר ל- YES. בנוסף, הודתה HOT כי הטכנאים מטעמה טעו והגיעו במספר מועדים לצורך הניתוק לכתובת לא נכונה, אשר עודכנה במנוי התובע.

במהלך הדיון, הודה נציג HOT, כי לעניין כתובתו של התובע, לאחר הטעות הראשונה בהגעת הטכנאים "היו צריכים לברר את הכתובת ולא להמתין כל כך הרבה זמן".

"חוק הטכנאים"

בסעיפים 18א(ג) ו – 18א(ד) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (סעיפים אשר הוספו במסגרת תיקון מס' 24 לחוק הגנת הצרכן, תיקון המכונה – "חוק הטכנאים"), נקבע כי זמן ההמתנה לטכנאי לא יעלה על שעתיים מעבר למועד שתואם עמו, ואם הופרה ההוראה האמורה – יהא זכאי הצרכן לפיצוי כספי שאינו תלוי בנזק, בסכום של 300 ₪ אם זמן ההמתנה חרג בחצי שעה, ובסכום של 600 ₪ אם זמן ההמתנה חרג בשעה.

כב' השופטת אנה שניידר קבעה כי במקרה זה חרג זמן ההמתנה הרבה מעבר לזמנים שנקבעו ב"חוק הטכנאים", ופסקה כי בנסיבות האמורות "מן הראוי לפצות את התובע על בזבוז הזמן ועגמת הנפש שנגרמו לו בהמתנה להגעת הטכנאים לצורך ניתוקו משירותיה של חברת הוט". על כן חייבה השופטת את חברת HOT לפצות את התובע בסכום של 2,000 ש"ח.

[אסף אבני – נגד – 1. די.בי.אס שירותי לווין (1998) – עניינה הסתיים, 2. "הוט" מערכות תקשרות בכבלים בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 2621/08, בפני כב' השופטת אנה שניידר. פסק הדין ניתן ב: כ"ה בטבת, תשס"ט (21 בינואר 2009)]

The post הטכנאים איחרו – "הוט" תפצה את הלקוח ב- 2,000 ש"ח appeared first on .

במסגרת השירותים שצרך התובע מסלקום הייתה כלולה חבילת הודעות וחבילת משחקים. לטענתו, הוא פנה לסלקום וביקש לבטל את שתי החבילות, אולם להפתעתו, התברר לו כשלושה חודשים לאחר מכן כי סלקום ממשיכה לחייבו בתשלומים בגין שירותים אלו. (על פי החוק, סלקום הייתה צריכה לבצע את הביטול ואת הפסקת החיוב תוך שלושה ימי עסקים מיום קבלת הבקשה. על פי הגדרת עסקה מתמשכת בחוק, גם שינוי ותוספת מהווים עסקה).

למרות הבטחותיה – סלקום המשיכה לחייב

התובע טען שסלקום לא חדלה לחייבו בגין שירותים אלו למרות הבטחותיה והוא נאלץ לפנות אליה שוב ושוב. לטענתו, כעבור כחמישה חודשים ביטלה סלקום רק את חבילת ההודעות, וזיכתה אותו בגין 4 חודשים אחורה, אולם לא ביטלה את חבילת המשחקים והמשיכה לחייבו בגינה.

סלקום הציעה פיצוי: הטבה בזמן אויר ושובר לארוחת בוקר

סלקום הודתה כי המשיכה לחייב את התובע בגין השירותים למרות שהתובע דרש לבטלם, אך טענה כי מדובר בטעות בתום לב אשר תוקנה במהירות האפשרית. לטענת סלקום, חבילת ההודעות בוטלה כחודשיים לאחר הודעת הביטול, ואילו חבילת הגלישה בוטלה כשלושה חודשים לאחר הודעת הביטול. עוד טענה סלקום כי הציעה לתובע כפיצוי, בגין האיחור בביטול העסקה, הטבת החזר כספי חודשי כנגד שימושי זמן אויר למשך שנה וחצי, וכן שובר לארוחת בוקר זוגית.

כב' השופט אברהם טננבוים קיבל את התביעה וקבע כי הוא מעדיף את גרסת התובע לעניין הזמן שלקח לסלקום לבטל את החבילות, והמאמצים שנדרשו לכך מצד התובע.

מטרת החוק: פיצוי לדוגמא כדי לעודד את הצרכנים לעמוד על זכויותיהם

בהתייחסו לחוק הגנת הצרכן, הסביר השופט כי לא הנזק שנגרם לצרכן הספציפי הוא זה שיש לשקול, אלא אכיפת החוק, ועידוד הצרכנים לעמוד על זכויותיהם: "המצב החוקי כיום הוא ברור להפליא. מי שהתקשר בעסקה מתמשכת, ביטל אותה כדין, והעוסק המשיך לחייבו, רשאי הצרכן לתבעו ולבקש פיצויים לדוגמא. גובה הפיצויים הוא עד 10,000 שקלים, אך אם מדובר בהפרה חוזרת, יכול בית המשפט לפסוק עד גובה 50,000 שקלים."

לאזרח אין אפשרות לעקוב אחרי כל החשבונות

בפסיקתו קבע השופט כי במציאות של היום כולנו מחוייבים בעסקאות מתמשכות "על כל צעד ושעל", ולכן אין אפשרות שאדם מן הישוב יעקוב אחרי כל חשבונותיו ויבין אותם היטב. עוד ציין כי "…ידוע לכל שאין זה פשוט להתמצא בחשבונות מעין אלו".

הצרכן לא צריך "לחזר" אחרי החברה

בהמשך ציין השופט כי "עלינו להגיע למצב שבו האזרח יוכל לבטוח בחברות ובעסקים המוציאים לו את חשבונותיו. מצב שבו מי שנתן הוראת התנתקות משירות כלשהו יהיה סמוך ובטוח שזה יתבצע במועד ועל פי הוראותיו. איננו יכולים לקבל מקרה שבו צרכן נתקל בקשיים בבואו לבטל עסקה והחברה עושה כרצונה וממשיכה לחייבו בגין אותו שירות. לא ניתן לקבל מצב שבו צרכן חסר אונים מוצא עצמו 'מחזר' אחרי החברה בבקשות חוזרות ונשנות לביטול השירות".

מי שמגיש תביעה מבצע שירות לציבור

השופט קבע כי אם יש כאלו אשר מוצאים את הזמן והכוח לבדוק את חשבונותיהם בפרטים, ואף להגיש תביעות בגינן, הרי הם מבצעים שירות ציבורי ביצירת אווירה טובה יותר, ולכן יש לעודדם. "הם נוקטים בפעולה שהרבה יותר היו צריכים לעשות אך אין בידם". לדברי השופט "כיום, אחד החששות של האזרח מרכישת שירותים הוא מכך שאת השירותים אולי לא יקבל אך את החשבונות בוודאי. עלינו לשאוף למצב ההפוך שבו איש לא יחשוש, לטובת העוסקים והצרכנים גם יחד".

ניתן היה לחייב את סלקום בפיצוי של 20,000 שקל

השופט קבע כי במקרה הנדון, סלקום הפרה את החוק פעמיים בכך שהמשיכה לחייב את התובע בגין שתי חבילות שונות, ולכן "ניתן היה לפצותו בסכום מקסימלי עבור כל אחת מהן", אך למרות זאת, ולאור הנסיבות הקיימות, החליט השופט לחייב את סלקום בפיצוי המקסימאלי רק לגבי הפרה אחת, קרי ב- 10,000 שקל.

[יפרח רפאל – נגד – חב' סלקום בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 3375/09, בפני כב' השופט אברהם טננבוים. פסק הדין ניתן ב: ל' באב, תשס"ט (20 באוגוסט 2009)]

The post סלקום לא ביטלה את חבילת השירותים לסלולרי – הלקוח יפוצה ב- 10,000 ש"ח appeared first on .

התובע, בצלאל גרינברג מירושלים, טען כי לא קיבל שירות ראוי מ- HOT שכן תקלות חוזרות ונשנות באינטרנט לא אפשרו לו להשתמש בשירותי האינטרנט הדרושים לו לצורך עבודתו, וכי גם בת זוגתו נפגעה מכך, שכן שירותי האינטרנט היו דרושים לה לצורך לימודיה באוניברסיטה הפתוחה, הנעשים באמצעות האינטרנט. לטענת התובע, במועדים רבים החיבור לאינטרנט לא פעל אצלו, ושישה טכנאים של HOT לא הצליחו לפתור את התקלה, עד אשר בפעם האחרונה הגיע האחראי על הטכנאים בירושלים אשר הצליח לתקן את התקלה. בכתב התביעה פירט התובע באופן מדוייק את המועדים בהם לא פעל אצלו החיבור לאינטרננט והמועדים הרבים בהם פקדו אותו טכנאי HOT. לטענתו, בכל ביקור של טכנאי הוא המתין כשעתיים, וכמו כן הוא ביזבז זמן רב בשיחות טלפון רבות עם HOT, נגרמו לו הוצאות שונות ועגמת נפש. בגין כל אלה, דרש התובע פיצוי של 6,000 שקלים.

HOT הציעה פיצוי נמוך

לטענת התובע, הוא פנה בכתב למנכ"ל HOT, וזו הציעה לו פיצוי שלטענתו היה נמוך באופן בלתי סביר. על כן הוא פנה שוב ל- HOT וניהל עמה התכתבויות, שבסופן לא הגיעו הצדדים לעמק השווה.

הצורך להזמין 6 פעמים טכנאים – "דבר בלתי שגרתי"

בכתב ההגנה טענה HOT כי נגרמו "תקלות ספורות וארעיות לבד". HOT לא ציינה מהו מספר התקלות שנגרמו ועל כן כב' השופט מוסק כרמי קיבל את דברי התובע בנקודה זו, וקבע: "ברור כי תקלות כה מרובות והצורך להזמין 6 פעמים טכנאים שלא יכלו לפתור את התקלה הוא דבר בלתי שגרתי, המלמד כי הייתה תקלה בשירותי האינטרנט שנעוצה בגורם כלשהו אצל הנתבעת. הנתבעת נמנעה מליתן הסבר מדוע ארעה התקלה וכיצד טופלה בסופו של דבר. משלא נתנה הסבר שכזה, ההנחה היא כי הייתה תקלה שארעה מסיבה התלויה בנתבעת, תקלה שניתן היה לתקנה".

כב' השופט פסק כי התובע זכאי לפיצוי הכולל את תשלום שירותי האינטרנט בתקופת התקלות, פיצוי עבור ההמתנה לטכנאים הכולל אובדן זמן, פיצוי עבור הוצאות הטלפון ופגיעה כתוצאה מכך שלא ניתן היה להשתמש בשירותי האינטרנט. "מדובר למעשה בפיצוי עבור נזקים כלליים והדבר נתון להערכת בית המשפט. התובע דרש בתביעתו פיצוי של 6,000 ₪, פיצוי זה נראה מוגזם, והוא נעשה על ידי התובע על דרך האומדן וללא תמיכה ראייתית במסמכים לנזקים להם הוא טוען".

בסופו של דבר חוייבה HOT לפצות את התובע בסכום כולל של 1,500 ₪ בצירוף הוצאות המשפט בסכום של 300 ₪. כנהוג, נקבע כי הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום המלא בפועל.

[גרינברג בצלאל – נגד – הוט טלקום שותפות מוגבלת, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 3320/08 בפני כב' השופט מוסק כרמי. פסק הדין ניתן ב: כ"ח באלול, תשס"ט (17 בספטמבר 2009)]

The post שישה טכנאים לא הצליחו לתקן תקלת אינטרנט – HOT תפצה ב- 1,800 שקל appeared first on .

שלמה זריהן תבע את חברת סלקום ישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון בסכום של 2,500 שקל לאחר שעבר לחברה מתחרה לפני תום תקופת ההתחייבות, ועקב כך חויב בקנס של 1,200 שקלים.

זריהן היה לקוח של 'סלקום' וקיבל ממנה שירותי תקשורת סלולרית. כשביקש לעבור לספק אחר תוך שמירת מספר הטלפון (מה שמכונה "ניידות") בחודש ינואר 2008 קיבל הודעה שהפסקת ההתקשרות בינו לבין סלקום תחייב אותו בהחזר שווי ההטבה של התוכנית "מקבלים יותר מסוהו", חיוב שאכן בוצע ועמד על 1,200 ₪. לדברי התובע, מעולם לא הצטרף ביודעין לתוכנית זו, ולא ידע שקיבל הטבה ושהוא מחויב להחזירה אם לא יתחייב לתקופה מסוימת מאז ההצטרפות. "בשלב מסוים קיבלתי הודעה טלפונית מאחד מאנשי הנתבעת כי מדובר בטעות ובעקבותיה הודעה נוספת כי ישלח לי זיכוי בגובה החיוב אך בהמשך קיבלתי הודעה שלישית, לפיה שתי ההודעות הקודמות בטעות יסודן והחיוב ישאר בעינו, וכך היה".

סלקום טענה להגנתה כי זריהן פנה אליה בנובמבר 2007, וטען שספק מתחרה הציע לו תעריף נמוך יותר עבור זמן אוויר ובעקבות פניות אלה הוצעה לו תוכנית בשם "מקבלים יותר ללקוחות סוהו" הכוללת תשלום קבוע כנגד מכסה קבועה של זמן אויר. לטענת סלקום, התוכנית כללה התחייבות להישאר בתכנית 36 חודשים אשר אם תופר תביא לחיוב בשווי ההטבה שניתנה. "הדברים הוסברו במפורש כמה פעמים לתובע ונשלח לו הסכם מפורט". סלקום אף צירפה לכתב ההגנה שלה תיעוד ממוחשב שעורכים אנשי מוקד השירות הטלפוני שלה, של כל השיחות עם התובע והפעולות שבוצעו במהלכן ובעקבותיהן. על פי רישומים אלה, התובע הודיע שקיבל את ההסכם וביקש שיישלח אליו בכתב יד, אך הוסבר לו שאין אפשרות לעשות זאת. לפיכך סלקום ביקשה לדחות את התביעה.

בפסיקתו, צידד כב' השופט בטענותיה של סלקום וציין כי בנוסח ההסכם מופיע ענין ההחזר באותיות מובלטות תוך פירוט הסכומים המשתנים על פי מועד היציאה מהתוכנית, ומצויין שם כי יציאה בשנה הראשונה, כפי שארעה במקרה הנדון, מחייבת את הלקוח להחזיר 1,200 ₪. בנוסף, הלין כב' השופט על כך שהתובע בחר להציג חשבוניות שבאף אחת מהן לא ניתן לראות האם בתקופה המדוברת (שבה לטענת הנתבעת היה מחובר לתוכנית (ולטענתו לא ידע על כך), חויב חשבונו בהתאם לתוכנית וצוינה הצטרפותו לתוכנית בדרך כלשהי. "יש לזכור שבסופו של יום נטל ההוכחה על התובע ולא מצאתי הסבר לכך שהיו לו חשבונית מוקדמת וחשבונית מאוחרת בעוד דווקא החשבוניות שקדמו לחשבונית האחרונה אין הוא מציג".

לפיכך קבע כב' השופט שאול מנהיים בפסק הדין, כי מדובר במחלוקת עובדתית פשוטה וזריהן לא הוכיח את טענותיו. "כאשר אני מתבונן בראיות הנתבעת אני רואה בבירור רישומים עקביים של 4 מוקדנים שונים שכולם חוזרים על כך שהתוכנית הוסברה ללקוח והוא הסכים לה ושהוסבר לו עניין ההתחייבות. … התרשמותי הברורה שיתכן שהתובע אינו זוכר במדויק ויתכן שלא הבין עד תום את המשמעויות אולם הרישומים של הנתבעת משקפים את העובדות לאמיתן גם אם התובע אינו משקר ברמה הסובייקטיבית כאשר הוא מכחיש שקיבל את ההסכם או שהוסברה לו תקופת ההתחייבות והתוצאות של התנתקות מוקדמת".

השופט דחה את התביעה וציין כי לא שוכנע שהתובע אכן לא הסכים להצטרף לתוכנית ולא ידע שאם יתנתק ממנה תוך פחות מ-3 שנים יהיה הדבר כרוך בתשלום הסכומים המפורטים. בהמשך, מתח השופט ביקורת נוקבת על זריהן: "לא למותר להוסיף שגם אילו הייתי מקבל את התביעה לא הייתי מצליח להסביר לעצמי מדוע אדם שחויב ב-1,200 ₪ ביתר תובע למעלה מכפליים מכך. הגיע הזמן להבין שבית המשפט לתביעות קטנות איננו מכשיר להדפסת כסף גם לתובעים שהדין איתם. העובדה שהאגרות בבית משפט לתביעות קטנות הן מגוחכות ולמיטב ידיעתי גם מסובסדות אינה צריכה להצדיק את התופעה שאני נתקל בה ברובן המכריע של התביעות המוצדקות והיא שהסכומים הנתבעים ברובן של התביעות מנופחים בעליל". זריהן חויב לשלם לסלקום הוצאות בסך של 200 שקל.

[זריהן שלמה – נגד – סלקום ישראל בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ראשון לציון, תביעה קטנה 487/09 בפני כב' השופט שאול מנהיים. פסק הדין ניתן ב: ג' בתמוז, תשס"ט (25 ביוני 2009)] 

The post השופט: "ביהמ"ש לתביעות קטנות אינו מכשיר להדפסת כסף" appeared first on .