תושבת צפון תל-אביב ביקשה לשפץ את חדר המקלחת והשירותים בביתה ולפיכך פנתה לשיפוצניק וסיכמה עמו כי הוא תרכוש בעצמה את הקרמיקה ואת הכלים הסניטרים והוא יבצע את עבודות האינסטלציה ואת התקנת הקרמיקה והאביזרים. בין השניים סוכם כי התשלום יעמוד על סך של 7,800 ₪.

לטענת האשה, השיפוצניק סרב לתת לה חשבונית בגין התשלום וכחודשיים לאחר תום השיפוץ החלו להופיע סדקים באריחי הקרמיקה והאריחים אף החלו לצאת ממקומם ולבלוט מן הקיר. האשה פנתה אל הנתבע בדרישה כי יתקן את הפגמים והנזק, אך זה סירב.

משכך, החליטה האשה להגיש כנגד השיפוצניק תביעה קטנה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב. לצורך כך פנתה האשה למהנדס בניין כדי לקבל חוות דעת מקצועית. ע"פ חוות דעתו של המהנדס, הנזק נגרם עקב שימוש בכמות קטנה מדי של דבק קרמיקה (המשמש להדבקת האריחים לקיר) ולא ניתן לבצע תיקון נקודתי אלא יש לבצע את השיפוץ מחדש. המהנדס העריך את הנזק שנגרם בסך של 35,000 עד 40,000 ₪.

להגנתו טען הנתבע כי לא הוא עשה את העבודה אלא אנשי מקצוע שהביא לצורך כך, וכי הדבקת הקרמיקה בוצעה על ידי פועלים סיניים שהובאו על ידי החתן של התובעת. בנוסף טען הנתבע כי הציע לתובעת שיתקן את הנזק תמורת 500 ₪, אולם הבת של התובעת צעקה עליו ולכן ניתק עימה קשר. לאחר ששמע את עדויות הצדדים ובחן את כתבי טענותיהם, קבע השופט אדי לכנר כי הוא מעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע: לדברי השופט, גרסת הנתבע כי רק הביא בעלי מקצוע מתוך רצון לעזור לנתבעת אינה סבירה בנסיבות העניין ולאור העובדה שסיפק את שרותיו בתשלום. השופט קבע כי הנתבע היה למעשה הקבלן בעבושה זו ולכן הוא נושא באחריות לטיב עבודתו מאחר והיה אמור לפקח על הפועלים ועל טיב העבודה.

עוד קבע השופט כי על-פי חוות הדעת של המהנדס, האחריות לנזק מוטלת על הקבלן, אלא שהוא לא פעל להקטנת הנזק ולא דאג לתקן את הדרוש תיקון, וטענתו כי סירב לתקן עקב צעקותיה של הבת של התובעת אינה מתקבלת על הדעת.

בסיכומו של דבר נפסק כי הנתבע הפר את ההסכם עם התובעת ולכן עליו לפצותה בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מעבודתו.

לעניין הנזק, השופט קבע כי כיוון שהתובעת פנתה לשיפוצניק ושילמה 7,800 ₪ בלבד, ואילו הערכת הנזק של המהנדס הינה מן הסתם לביצוע העבודה בפיקוח של מהנדס מוסמך, העולה עשרות מונים על הסכום ששילמה לנתבע, הרי אין לפצותה בגין מלוא הנזק כפי שהוערך על ידי המהנדס.

סוף דבר הוא שהנתבע חוייב להחזיר לתובעת את הסכום שקיבל בסך 7,800 ₪ וכן לפצות את התובעת בגין עלות הקרמיקה בסך 6,250 ₪ ובנוסף לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה, הוצאות משפט ועלויות נוספות בסך 3,200 ₪.

לסיכום, הנתבע חוייב לשלם לתובעת סך של 17,620 ₪ וזאת בתוך 30 יום.

[רחל שטרית – נגד – יהודה ששון, בית המשפט לתביעות קטנות תל אביב – יפו, תביעה קטנה 21942-10-12 בפני כב' השופט אדי לכנר. פסק הדין ניתן ב: ט' אלול תשע"ג (15 אוגוסט 2013)]

The post השיפוצניק פישל וישלם ביוקר appeared first on .

התובע התגורר בשכירות ברח' שנקין 24, בקומה ראשונה מעל עמודים. לטענתו, מתחת לדירה שבה התגורר הפעילה 'דור אלון' מרכול של רשת AM-PM שפעל 24 שעות ביממה, וזאת בניגוד לרישיון עסק על פיו ניתן למרכול היתר לפעילות עד לשעה 01:00 בלילה וגם זאת רק עד תאריך 01.06.10, שגם לאחריו המשיך המרכול לפעול כרגיל.

לטענת התובע, הפעלת המרכול היוותה עבורו מטרד רעש, שהיה חלק מהפעילות השוטפת של המרכול בשעות הלילה ולאחר שעות הפעילות המותרות עפ"י רישיון העסק. לטענתו, הרעש הפריע את שנתו, ובפרט בשעות הבוקר המוקדמות במהלך פריקה של סחורות ממשאיות שחנו מתחת לדירה ומתחת לחדר השינה שלו.

התובע הציג בפני בית המשפט סרטון וידאו המתעד פריקת סחורות ממשאית אל פתח המרכול המדובר.

"נהג חדש"

בתגובה לסרטון העיד נציג דור אלון בדיון: "כנראה מדובר בנהג חדש שלא ידע, הוא הבין שלא מקבלים את הסחורה והוא לקח אותה בחזרה. זה מה שרואים בסרט…
אני לא ראיתי שעובדים שלנו פורקים את הסחורה, זאת משאית של ספק לחם שפרק את הסחורה. לא קיבלנו את הסחורה".
עוד הוסיף נציג חברת דור אלון: "אם יש לתובע טענה שאנחנו ניהלנו עסק בשעות הלילה ללא רישיון, שיפנה לעירייה. רח' שנקין הוא רחוב סואן, יש המון בתי עסק, והתובע לא יכול להוכיח שהרעש הוא מהעסק שלנו".

השופטת כוכבה לוי קבעה כי לדור אלון אין גרסה נגדית עובדתית ואין לה טענות הגנה ראויות. היא דחתה את טענת דור אלון שלפיה התובע היה צריך לפנות לעירייה, ופסקה: "העירייה חבה אמנם בחובת שירות לאזרחים בתחומה, אלא שלצד חובה זו קיימת חובת הנתבעת לקיים את הוראות הדין ולנהל את עסקה עפ"י רישיון שקיבלה ולא אחרת".

השופטת קיבלה את טענת התביעה על כך שרישיון העסק לעבודת לילה שניתן למרכול, התיר את פעילותו עד השעה 01:00 ועד לתאריך 06.06.10. כמו כן קיבלה את טענת התביעה בדבר מטרד הרעש, אולם קבעה כי העובדה שהתובע לא פנה באופן רשמי בתלונת מטרד אל הנתבעת גורע במקצת מחומרת התביעה.

הנתבעת הפרה את החוק ברגל גסה

בפסק הדין קבעה השופטת לוי כי חברת דור אלון ניהול "ראתה לעצמה לנכון להפר ברגל גסה את הוראת רישיון ניהול העסק שקיבלה ואת חובתה החקוקה להפעיל את עסקה אך ורק עפ"י הרישיון, ובוודאי שלא בשעות שאינה רשאית לקיים עסק פעיל".

בסופו של דבר חוייבה דור אלון לפצות את התובע בסכום של 6,000 ש"ח, בצירוף אגרת הגשת התביעה ששולמה בפועל.

[רון עוזרי – נגד – דור אלון ניהול, בית המשפט לתביעות קטנות תל אביב, תביעה קטנה 15396-02-11 בפני כב' השופטת כוכבה לוי. פסק הדין ניתן ב: כ"ט אב תשע"א, (29 אוגוסט 2011)]

The post דייר קומה א' תבע את AM:PM על מטרד רעש appeared first on .

התובעת, אם חד הורית, ושני ילדיה המתגוררים עמה, סבלו במשך תקופה ארוכה מנזילה שמקורה בדירה שמעליהם, אשר הייתה בבעלות חברת עמידר. התובעת הבחינה כי נוצרו כתמים ועובש בתקרת חדר הילדים, ובכל פעם שהשכן ממעל מתקלח, נוזלים מים בחדר הילדים. מיד פנתה לנתבעת, חברת עמידר, אשר שלחה נציג מטעמה שקבע כי אין נזילות וכי מערכת הביוב של הדייר מעל תוקנה כבר בעבר. התובעת לא השלימה עם קביעה זו ופנתה לנתבעת שנית.

נאלצה לעבור עם ילדיה לבית אמה

לטענת התובעת, בחלוף הזמן, מנעה מילדיה מלשהות בחדר נוכח המצב ובהתחשב בבתה הסובלת ממחלת האסטמה. התובעת אף ציינה כי השכן ממעל, קשיש, הביע הבנה למצב, התנצל בפניה ואף טען כי הוא נוקט בפעולות שונות כדי למנוע את הנזילה. עוד טענה התובעת כי לאחר המתנה ארוכה וטרטורים רבים, הגיע לדירה הנדסאי מטעם חברת עמידר, ולאחר שנגע בתקרה קבע כי ניתן לחיות עם המצב וכי חברת עמידר אינה מוכנה לעשות דבר בעניין. התובעת ציינה כי בלית ברירה, נוכח המצב, היא נאלצה לעבור עם ילדיה להתגורר בצפיפות ואי נוחות בסלון בבית אמה, מאחר ובתה חולה ולא יכולה היתה להמשיך להתגורר שם. התובעת הגישה לבית המשפט תמונות בהן ניתן להבחין בסימני הנזילה בתקרת החדר, וכמו כן הגישה לבית המשפט אישור בדבר מחלת ילדתה.

עמידר: "לא קיימת נזילה באחריותנו"

בכתב ההגנה טענה חברת עמידר כי בדירה לא קיימת כל רטיבות לה היא אחראית, וכן כי מפקח מטעמה ביקר בדירה וקבע שלא קיימת נזילה. עוד טענה עמידר כי הוצע לתובעת שעמידר תבצע את כל השיפוצים הנדרשים בדירת התובעת, אך זו סירבה ודרשה כי הצנרת בדירת השכן תוחלף.

הפיצוץ שהכריע את הדין

התובעת העידה בפני בית המשפט כי עקב פיצוץ שהתרחש בצינור בדירה מעל, פנתה לעמידר, ונציגיה הגיעו מייד ותיקנו את הפיצוץ. לאחר כשבועיים ביקשו נציגי עמידר להגיע לדירת התובעת לתיקון הקיר, אך היא סירבה נוכח העבודה "המלוכלכת" שלטענתה בצעו בדירה מעל. עוד טענה התובעת כי הזמינה את השיפוצים בעצמה, וכי בסה"כ הוציאה 2,000 ש"ח על תיקון נזקי הנזילה לדירתה.
נציג עמידר אישר כי עקב פיצוץ צינור מים, תוקן המצב בתיקון רחב שלאחריו פסקה הנזילה.

כב' השופט אלון אינפלד קבע כי פיצוץ הצינור מאשר למעשה את גרסת התובעת ומביא לכך, שניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי צדקה התובעת בטענותיה החוזרות ונשנות בפני הנתבעת בדבר קיומה של נזילה ולא כפי שנטען על ידי מומחי הנתבעת כי הנזילה אינה קיימת. "אי לכך, הנני מקבל גרסתה של התובעת לקיומה של הנזילה לאורך תקופה ארוכה וכן מקבל אני טענותיה של התובעת לעניין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה עקב כך".

פגיעה משמעותית באורח החיים

עוד ציין השופט בפסיקתו כי "אין ספק כי הנזילה ותוצאותיה בדירת התובעת היוותה פגיעה משמעותית באורח חייה לאורך זמן רב ואף יש בנזקי הטיח בדירה כדי להוות כיעור משמעותי. …אין ספק כי איכות חייה של התובעת נפגעו באורח חמור ואני מוכן להניח כי עזבה את דירתה תכופות ולא יכולה הייתה לנהל חייה כסדרן בדירתה שרכשה במיטב כספה".

עמידר התעלמה מפניות התובעת

בפסק הדין נקבע כי התנהלותה של עמידר הוסיפה לתובעת נזק שניתן היה למנוע. "התעלמותה לאורך תקופה ארוכה מתלונות התובעת, הסתפקותה בבדיקה טכנית קצרה של מומחיה, תוך התעלמות מהסימנים הברורים בשטח לקיומה של הנזילה ועובדת פיצוץ הצינור לבסוף, מלמדים שהנתבעת לא קיימה חובותיה כלפי התובעת ולמעשה התעלמה מפניותיה להפסיק את הנזק שנגרם".

ניתן להבין את התנגדותה של התובעת לביצוע התיקונים בדירתה

השופט קבע כי לאור התנהלות עמידר במקרה זה, ניתן להבין ולקבל את התנגדותה של התובעת לביצוע התיקונים בדירתה על ידי נציגי עמידר, ואין בכך כדי לפטור את עמידר מחובתה לשאת בהוצאות שנגרמו לתובעת. "אין מנוס מן המסקנה כי הנתבעת אחראית לנזקי התובעת הנתבעים ועליה לפצות את התובעת בגין הוצאותיה ועגמת הנפש הקשה שנגרמה לה".

בית המשפט חייב את עמידר לשלם לתובעת סך של 2,000 ש"ח בגין הוצאות השיפוץ. בנוסף תשלם עמידר לתובעת סך של 5,000 ש"ח בגין אי הנוחות הרבה שנגרמה לה ואילוצה לעזוב את דירתה ולגור בתנאים לא קלים בבית אמה. כמו כן, תשלם עמידר לתובעת סך של 600 ש"ח בגין הוצאות משפט. לסיכום, עמידר חוייבה לשלם לתובעת סכום כולל של 7,600 ש"ח.

[אילין ורה – נגד – עמידר החב' הלאומית לשיכון בישראל, בית המשפט לתביעות קטנות קרית גת, תביעה קטנה 1098/07 בפני כב' השופט אלון אינפלד. פסק הדין ניתן ב: כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008)]

The post סבלה מנזילה מהדירה שמעליה ותפוצה ב- 7,600 שקל appeared first on .