להלן מענה כללי. אין באמור ייעוץ משפטי פרטני אלא הסבר עקרוני לפי הדין והפסיקה בישראל ע"פ הבנת המשיב.

1. הוצאת כספים מהקופה המשותפת ללא הסכמה

לא – אסור.

נציג ועד אינו רשאי להוציא כספים מהקופה המשותפת אלא לצורך:

• תחזוקה שוטפת של הרכוש המשותף

• תיקונים הכרחיים

• פעולות שאושרו ע"י הדיירים / הוועד

🔴 קניית מלונות לחתולים אינה נחשבת תחזוקת רכוש משותף
ומדובר ב:

• הוצאה לא מאושרת

• חריגה מסמכות

• שימוש בכספי ציבור למטרה פרטית/אידאולוגית

במקרה כזה:

• ניתן לדרוש השבת הכספים

• ניתן להעלות טענה של רשלנות / הפרת חובת נאמנות

2. אחריות לנזקים – הנציג בלבד או גם הדיירים?

עקרון חשוב:

• האחריות הראשית – על הנציג שפעל ביוזמתו וללא סמכות

• אך קיימת חשיפה משנית לדיירים אם:

  • ידעו ולא פעלו

  • המשיכו לממן את המפגע

  • לא דרשו הפסקתו

לכן:

• חיוני להתנגד בכתב ולדרוש הפסקת הפעולה

3. חובת דיווח לרשות המקומית על הקמת אזור חתולים

כן – בפועל מדובר ביצירת מוקד האכלה/מקלט קבוע, ולכן:

• מדובר בעניין פיקוח עירוני

• נדרש תיאום עם הרשות המקומית

• אי־דיווח עלול להיחשב:

  • יצירת מפגע

  • חריגה מהיתרי שימוש בשטח ציבורי/משותף

4. אישור המחלקה הווטרינרית

כן, בוודאי.

האכלת חתולים בהיקף כזה + מלונות קבועים =
ניהול אוכלוסיית חתולים בפועל

הדין והנוהג מחייבים:

• תיאום עם הווטרינר העירוני

• פיקוח:

  • סירוס

  • חיסונים

  • מניעת מפגע תברואתי

5. אחריות לחיסון וסירוס

❗ לא על הדיירים – אלא על היוזם בלבד

אם הנציג:

• יזם

• הקים

• מתחזק

➡️ האחריות חלה עליו אישית

דיירים אינם מחויבים:

• לממן

• להשתתף

• לשאת באחריות בריאותית

6. רשות לאיכות הסביבה ומפגע

כן – מדובר ב:

• רעש

• ריח

• לכלוך

• מזיקים

• סיכון בריאותי

הסמכות להורות על טיפול:

• הרשות המקומית

• המחלקה לאיכות הסביבה

• התברואה העירונית

מי יכול לחייב בריסוס?

• הרשות המקומית
  והיא יכולה:

• לחייב את יוצר המפגע

• להטיל עליו את העלות

7. תלונה במשטרה

⚠️ אפשרי – אך לא הכלי היעיל הראשון

משטרה תתערב אם:

• קיימת הטרדה מתמשכת

• סכנה ממשית

• איומים / אלימות

לרוב, זהו עניין אזרחי–מוניציפלי ולא פלילי.

8. ההליך המהיר ביותר לפיזור המפגע

בסדר הבא (מהיר ויעיל):

1. מכתב התראה לנציג (עו״ד אם אפשר)

2. פנייה מיידית:

   • וטרינר עירוני

   • איכות הסביבה

3. דרישה רשמית להסרה

4. אם אין מענה → פנייה למפקח על בתים משותפים

9. צו עשה – כן

כן, יש עילה לצו עשה:

• להסרת המלונות

• להפסקת ההאכלה

• להשבת המצב לקדמותו

א/9. איך פונים?

• תביעה למפקח על בתים משותפים
  או

• בית משפט שלום (בהיקף רחב)

ב/9. עלות:

• אגרה: כמה מאות ₪

• עו״ד: משתנה (אלפים בודדים לרוב)

10. פינוי ללא עלויות

כן – עקרונית אפשרי:

• אם הרשות מכירה בכך כמפגע ציבורי

• היא רשאית:

  • להסיר

  • ולחייב את היוזם בעלות

א/10. האם הדיירים יכולים לפרק לבד?

⚠️ לא מומלץ ללא גיבוי משפטי

• חשיפה לתביעות

• טענות לפגיעה ברכוש

• עימותים מיותרים

רצוי:

• החלטת אסיפת דיירים

• או הוראה מהרשות

ב/10. הסכמה בשתיקה?

❌ לא.

פסיקה עקבית קובעת:

• שתיקה ≠ הסכמה

• במיוחד כשמדובר במפגע מתמשך

• ובשימוש לא חוקי בכספי ציבור

עם זאת:

• חשוב להתנגד כעת בכתב כדי לקטוע טענה עתידית

סיכום חד וברור:

• הנציג חרג מסמכות

• פעל ללא אישור

• יצר מפגע סביבתי ותברואתי

• נושא באחריות אישית

• לדיירים זכות מלאה לדרוש:

  • הפסקה

  • פירוק

  • השבת כספים

  • צו עשה