אפשר לערער על החלטת המפקח על המקרקעין.

סעיף 77 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"77. ערעור
(א) כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית-המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.
(ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על-כך המפקח או בית-המשפט שלפניו הוגש הערעור.
(ג) בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72(ב) ידון בית-המשפט המחוזי בשלושה שופטים.
(ד) פסק-הדין של בית-המשפט בערעור לפי סעיף-קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי-המשפט, התשי"ז-1957."

 תודה רבה.

האם יש 60 יום לערער במחוזי?

פס"ד ניתן ביום 6.8.2025 איך נעשית הספירה האם זה כולל שישי שבת וכרגע בפגרה אז נעצר? אשמח לדעת מועד.

 אני בעיקר רוצה החזר הוצאות  להעביר לשכן שאשם בכל.

מה הסיכוי?- יש כאלה ושאומרים שבימ"ש לא דן בהוצאות.

הקשישיה הזוכה בתיק 

שאלתך נוגעת לפרוצדורה מאוד ספציפית – ערעור על החלטת המפקח/ת על רישום מקרקעין (בתים משותפים).
להלן המידע הרלוונטי:

1. זכות ערעור על החלטת מפקח

• לפי סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969 – על החלטת מפקח ניתן לערער לבית המשפט המחוזי (במקום שבו נמצא הנכס), ברשות. כלומר: לא זכות אוטומטית אלא בקשת רשות ערעור.

• המועד: 60 ימים מיום מתן ההחלטה או מהמצאתה לצדדים (כפי שנקבע בפסיקה).

2. חישוב הימים (שבתות/חגים/פגרה)

• ספירת 60 הימים היא קלנדרית, כולל שישי, שבת וחגים.

• עם זאת, אם היום ה-60 נופל ביום מנוחה/חג – המועד נדחה ליום העבודה הבא.

• פגרת בתי המשפט (15.8–1.9 בכל שנה) עוצרת את מניין הימים בתיקים אזרחיים רגילים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
  כלומר – הימים שבין 15.8 ל-1.9 לא נספרים בתוך ה-60 יום.

3. דוגמה לפי הנתונים שלך

• פסק הדין ניתן ביום 6.8.2025.

• המניין מתחיל ביום 7.8.2025 (היום שאחרי).

• בין 15.8 ל-1.9.2025 יש פגרה – ימים אלה לא נספרים.

• לכן:

  • 7.8 → היום ה-1

  • 14.8 → היום ה-8

  • הפגרה קוטעת את הספירה.

  • הספירה מתחדשת מ-2.9.2025, כשנותרו עוד 52 ימים.

• התוצאה: המועד האחרון צפוי להיות 23.10.2025 (יום חמישי).

4. נושא ההוצאות

• המפקח מוסמך לפסוק בהוצאות ושכר טרחה.

• בערעור, בית המשפט המחוזי כן יכול לדון בשאלת ההוצאות – אך לרוב הוא לא מתערב, אלא אם יש חריגה ברורה, חוסר סבירות או טעות מהותית.

• הסיכוי לשינוי ההוצאות בלבד קיים, אך מוגבל. לרוב המחוזי לא ייטה "לפתוח תיק" מחדש בשביל עוד כמה אלפי ₪, אלא אם נגרם עיוות דין ברור.

לסיכום קצר:

• יש לך 60 יום לערער, אך ימי הפגרה לא נספרים.

• המועד האחרון לפי הנתונים שלך הוא 23.10.2025, אך רצוי לוודא זאת מול מזכירות לשכת המפקח.

• אפשר לבקש שינוי פסיקת ההוצאות במחוזי, אבל הסיכוי לכך נמוך אם כל ההליך לגופו היה תקין.

תודה רבה על המענה המפורט.

לעניין מענה על ההוצאות:

כיצד יתכן שקשישה שמעולם לא הועד או השכן הרימו את נטל הראיה. נאלצת לתבוע ולנסות להרים בעצמה את ההוכחה של הנזק. כאשר כל פעם נתבע אחר מונע ממנה.

 בהתחלה תבעה שכן. היה פס"ד מפקח לא מינה מומחה ואין חו"ד.

 בביזיון בימ"ש לא נתן השכן לבעל מקצוע להיכנס. היא שלחה קבלות ואת חו"ד אין בה כלום!

המפקח טעה- כתוב בפרוטוקול: שאין  נקודה לכשל ולא ידוע מקור לנזילה. השכן צועק פיצוץ בצינור. ואז מפקח אומר: שהוועד יבדוק צינור. ובהחלטה שיקח חו"ד ויתקן.

אבל אי אפשר לתקן כי אין כלום בחו"ד הצילומים בדירתה.מצלמה תרמית ולא יכולים להראות פיצוץ בצינור ואת הסיבה.

 אבל העביר תביעה לוועד ואמר שאם לא יתקן שתתבע.

הוועד לא מזמן מאתר נזילות כי זה עולה כסף. ואח"כ עשה בדיקת סיב אופטי כי אחראי על צינור אנכי ואומר שתקין.

כל התיקון שרוצה לעשות שגוי על עיוור להחליף צינור תקין בביתה!!! ומחברים צינורות אופקיים.( לוקח אחריות על עצמו).

דורשת מאתר נזילות של בימ"ש כשזה מגיע. מגלים שבכלל יש חיבור פיראטי. מחיבור אחר ויש קדח בצינור.

 התיקונים הם בדירת השכן.

משום מה המפקח מחליט גם לשחות תביעה נגד  הוועד למרות הקדח והמם שמגיעים עד לשכנה למטה. הוא מחייב רק שכן.

אבל אומר שלאור העינות הוועד אם שכן לא יתקן הוועד יתקן.ויגיש פסיקתא למפקח.

לא מחזיר לתובעת הוצאות. 

 האם זוהי טעות מהותית? נדגיש היא כל הזמן אמרה למפקח שאין נקודת כשל . אחכ טענה שהצינור תקין ורוצה מינוי מומחה והוועד סירב ובדיון מונה תוך כדי שמאייים עליה שאם צריך להחליף צינור תשלם את מלו סכום מאתר. כלל לא הבין המפקח את הבעיה שהתיקונים למעלה. לא ברור לו שצריך חו"ד בתיק.הודה שטעה בדיון אבל לא מוקלד רק אמר שאין תביעה ולבסוף מינה מומחה.

 כואב שגם הוועד סחב את תובעת הרבה זמן וגם השכן ושניהם לא הרימו נטל הראיה ולא נתנו לתובעת להרים.

אינני יודעת כיצד שכח אותה ורק החזיר כסף לוועד שנהנה עד כה כי לא שילם אגורה להוכיח לכן שהנזר ממנו ולא צריך לתבוע כי כבר מפקח הורה לו מה לעשות.

 התובעת התרוצצה וכו' ולא מקבלת כסף. בזמן שאמורה לקבל שיפוי.

מה הזיכוי שזו בעיה/ טעות מהותית?

כיצד מעביר אותה לנתבע הוועד שאין בידו כלום ושום דבר.?

הערה. ערעור הכוונה במחוזי להבנתי לא ידונו?

אצל המפקח  יש ערעור? הבנתי שלא. הם אמרו על המחוזי. המפקח כל הזמן רק דורש מהתובעת לשלם והנתבעים לא הוציאו אגורה אחת.

שאלה נוספת: אם יש קדח בצינור אז גם הוועד אחראי על התיקון למה תביעה נגד הוועד נדחתה?  נדגיש המפקח העביר את התובעת לוועד מהשכן.

 דווקא בתביעתה כנגד הוועד ביקשה שיתקן בכל מקרה גם אם ימצא לא אשם ואת הכסף יותר לו מהשכן.- כי ידעה לא יצא אשם. מה כל כך קשה להבין שאם שכן מתחבר לצינור ביוב הוא פוגע בו?

 בפס"ד התביעה לוועד נדחתה ( כצפוי) שהרי שכן אשם. אך נכתב שאם שכן לא יתקןתוך 60 יום ועד יתקן כי הראה שנעתר לתקן. את התשלום שישלח למפקח קבלות ואז יוציא פסיקתא. הבעיה כל עוד וועד לא מחוויב יכול גם לא לתקן.

 המשפט הזה ללא מתנהל נכון אצל המפקח.