כל אדם עלול לחוש לעיתים כי נעשה לו עוול (רמאות, מחדל, התחייבות שלא קויימה, סכסוך ועוד). למרבה הצער, אנשים רבים נרתעים מלעמוד על זכותם לקבל את המגיע להם ע”פ חוק. במקרים אחרים ישנם אנשים העומדים על זכות המגיעה להם ע"פ חוק, אך פועלים להשיגה בדרכים פסולות, גם אם בתום לב. אלה גם אלה אינם משיגים תוצאות מוצלחות. הסיבות לכך הן לרוב חוסר בידע, נסיון והדרכה.
לשם כך העמדנו לרשותכם הציבור הרחב ארבעה פורומים ייעודיים:
תביעות קטנות, ענייני עבודה, סכסוכי שכנים בבית משותף, ענייני משפחה.
כאן תוכלו לבקש ולשתף עצות ומידע בין משתמשי האתר והנהלת הפורום.
האמור בפורום אינו מהווה חוות-דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי. המידע באתר הינו כללי בלבד ואין להסתמך עליו. אין לשלוח תגובות אשר כוללות פרסומות או תכנים בלתי חוקיים כגון דברי הסתה, הוצאת דיבה או סגנון החורג מגבול הטעם הטוב. מערכת הפורום רשאית להסיר או לערוך הודעות.
שלום,
סיפור עצוב שנת 2020 קורונה. קשישה רואה רטיבות בתקרת דירתה! בחדר שירותים סביב צינור ביוב מהווה רכוש משותף. בעל קיר משותף לחדר רחצה ולכן גם שם בתקרה סמוך לצינור.
השכן שגר מעליה הוא קומה אחרונה בבניין. עשה שיפוץ חדר רחצה הקים שירותים הסיר אמבטיה ואריחים חדשים .
כל חדר השירותים קירות פינימיים. לכן קיר אחד בעל קיר משותף לחדר רחצה קיר נוסף מאחורי אסלה יש מקלחון. והקיר השלישי המשותף גובל עם חדר שינה.
השכן נפנף אותה לוועד. הוועד לשכן. אין לה כסף ולא רצתה מריבות אבל בסוף הביאה אינסטלטור ללא מכשור שקבע כי התחברו לצינור ולכן עליו יהיה לפתוח קירות ואריחים.
הגישה תביעה רק נגד שכן. כי הוועד אמר לה תתקשרי לתרבות דיור והמזכירה ששמעה תקרה אמרה לה לא מגיעים...
השכן לא שיתף פעולה בימ"ש לא הרים נטל ראיה ולא רצה מומחה מבימ"ש כפי שביקשה בתביעה.
ניתן פס"ד היא זוכה.
היתה צריכה תיק בהוצל"פ כדי לגבות הוצאות משפט.
צו עשה לא ניתן לאכוף.
עשתה ביזיון בימ"ש אצל צפקח- לא הגיעו לדיון. מפקח אומר לה: בואי תתקני את ואביא לך צו משטרה. נדגיש כי הוא אמר בעצמו: מה אביא אותם עם צו משטרה?
לא היה לה ברירה אמרה כן וזאת רק על מנת להביא מאתר נזילות שתהיה חו"ד
כאן כם הסתבכו העניינים כי לא נתן לו להיכנס. המפקח יודע על זה ועל חו"ד שבקושי עשה והכ רשלני ועל תכתוהות שסתם גנב 3000 שח לחמש דקות צילם את קירות ביתה במצלמה תרמית קבע פיצוץ צינור.
היה דיון כי הרי לא תוכל תקן כעת שכנים באו המפקח לא הקשיב לה ואמר העבירו לוועד שיבדוק ואם יחשוב שזה משכן שיתבע.
אבל גם הוועד קמצן ולא רוצה מאתר נזילות רוצה להרוס. לא מבין למה נפל עליו ולמה הוחלט פיצוץ. התחיל לעשות בעיות: פתח קבוצה רק 4 דיירים ולא 15 שזה כלל הדירים רבו מי ברכושמשותף ומי לא
הקשישה אמרה שיביא מומחה אך לא רצה. המים אצל השכנה מתחתיה הביאה סיב אופטי. הקשישה אמרה לה שצריך מומחה וחו"ד לבימ"ש.
יש סרטון והשכנה אמרה שהצינור בסדר. אבל לקרוול במעברים בין 3 הקומות. נדגיש כי אין שם מים.
הוועד לא עשה.
ובלי קשר הקשישה כבר תבעה אותו. לא ידעה על חו"ד זו. כשקיבלת את התביעה רק אחרי מסירה אישית עם חברת חקירות כי לא גר בבנין.
הביא בדיוק הצעה לטיפול בשיטת העיוור אבל שהוא המציא אף בעל מקצוע לא אמר לו לעשות את זה. לעקור צינור בדירתה לכל אורכו ואת המחברים בתקרה. לאחר שהבין שיש 2 כי לא מבין כלום.
התחיל לאיים עליה ושלח מכתב מעו"ד שמסרבת לתיקון הזה.
בדיון הייתה צריכה להתגונן שלא יהרסו לה את הבית והקרימקות. לא ברור איך המפקח לא מבין שזה המצאה של הוועד ללא מאתר נזילות.
אז הוציא הוועד את חו"ד של השכנה ואמר שזה שלו. והעלים חלקים של שירוול. כתב הצעה אינה מספקת ידוע לנו שהשכן פגע המחברים החלטנו כל הדיירים להחליף צינור ומחברים.
כעת מונה לה מומחה לא לפני שכמעט המפקחס גר את התיק בזמן הדיון. כי מרה לו שאחד מהאינסטלטוים אמר שיבש.. אז מה את תובעת את הוועד?
ואז היא הסבירה למפקח..
בחיים לא ראיתי כזאת רשלנות של שופט/ מפקח על מקרקעין שזורם עם הנתבעים.
כל פעם לא ממנה לה מומחה ולא רואה שאין חו"ד בתיק? עם נקודת ציון או מיקום הכשל?
איך ממשיכים מכאן? הוועד רוצה שוב לתבוע שכן.. כל מה שמעניין אותו זה לחסוך כסף שיצא מקופת וועד. ועדיין אומר לה שזה בעיה שלה מול השכן.
היא היחידה שמוציאה כספים ורצה.
השאלה האם באמת זו בעיה שלה עם השכן?
כעת השכן בחו"ל אבל יש מינוי מומחה. המפקח ידע שיטוס ולא נתן מומחה לפני דיון.
איך תקבל כסף שהוציאה חזרה?
אפשר לערער על החלטת המפקח על המקרקעין.
סעיף 77 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:
"77. ערעור
(א) כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית-המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.
(ב) הגשת הערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אלא אם ציווה על-כך המפקח או בית-המשפט שלפניו הוגש הערעור.
(ג) בערעור על החלטת המפקח לפי סעיף 72(ב) ידון בית-המשפט המחוזי בשלושה שופטים.
(ד) פסק-הדין של בית-המשפט בערעור לפי סעיף-קטן (א) ניתן לערעור ברשות כאמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי-המשפט, התשי"ז-1957."