כל אדם עלול לחוש לעיתים כי נעשה לו עוול (רמאות, מחדל, התחייבות שלא קויימה, סכסוך ועוד). למרבה הצער, אנשים רבים נרתעים מלעמוד על זכותם לקבל את המגיע להם ע”פ חוק. במקרים אחרים ישנם אנשים העומדים על זכות המגיעה להם ע"פ חוק, אך פועלים להשיגה בדרכים פסולות, גם אם בתום לב. אלה גם אלה אינם משיגים תוצאות מוצלחות. הסיבות לכך הן לרוב חוסר בידע, נסיון והדרכה.
לשם כך העמדנו לרשותכם הציבור הרחב ארבעה פורומים ייעודיים:
תביעות קטנות, ענייני עבודה, סכסוכי שכנים בבית משותף, ענייני משפחה.
כאן תוכלו לבקש ולשתף עצות ומידע בין משתמשי האתר והנהלת הפורום.
האמור בפורום אינו מהווה חוות-דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי. המידע באתר הינו כללי בלבד ואין להסתמך עליו. אין לשלוח תגובות אשר כוללות פרסומות או תכנים בלתי חוקיים כגון דברי הסתה, הוצאת דיבה או סגנון החורג מגבול הטעם הטוב. מערכת הפורום רשאית להסיר או לערוך הודעות.
שלום,
רכשתי דירה חדשה מהקבלן.
מצוין בחוזה מכר שהשטח המדובר הוא חלק מתוכנית מתאר עירונית מסויימת.
לאחר הרכישה, ולמרות שלקחתי עורך דין מטעמי לא הובאה בפניי העובדה שכחלק מהתוכנית כל הבתים יקבלו הערת אזהרה עקב רעש מבסיס צבאי קרוב שמחייב חלונות סגורים.
האם יש פה עילת תביעה לירידת ערך או הסתרת מידע מהותי מול הקבלן או מול העורך דין שלי שלא הביא לידיעתי.
או שזו הייתה אחריותי להיכנס לתוכנית המתאר ולגלות זאת?
בברכה,
צביקה
אם הבנתי נכון את דברייך, על פניו נראה שמדובר פה בכשל תמורה מהותי מצד עורך הדין שלך.
חובתו המקצועית של עורך דין כלפי לקוחו בעסקת מקרקעין מורכבת מכמה מרכיבים (חובת זהירות, חובת אזהרה, חובת אזהרה מוגברת, חובת דיווח).
במסגרת הבדיקות המשפטיות המחייבות עורך דין בעסקת מקרקעין, עליו לבדוק האם קיימים עיקולים או שעבודים על הנכס, הערת אזהרה לטובת צד שלישי, משכנתא, זיקת הנאה, צווים, הערות אחרות, קנייניות ו/או תכנוניות וכיוב'.
בפסק הדין ת"א 24687-02-19 (נטע מור נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ ואח') שניתן לאחרונה, נידונה הסוגייה בדבר חובותיו של עורך דין המייעץ ללקוח ברכישת דירה.
המקרה הנדון בתיק האמור נסוב בעניין הסכם לרכישת דירת מגורים משנת 2014 בבניין שטרם נבנה ("דירה על הנייר") בפרויקט מגורים שנבנה על-ידי הנתבעות באזור פארק בבלי בתל אביב. חודשים ספורים לפני מסירת הדירה, פנתה התובעת לחברות הנתבעות וטענה כי הדירה אינה עונה על ציפיותיה. בין היתר, טענה כי הנוף הנשקף מהדירה מוסתר על-ידי "מבנה לרווחת הדיירים" שנבנה בסמוך, באופן שפוגע בפרטיותה; הדירה נמוכה, וגובהה בפועל אינו כשל דירה טיפוסית בקומה רביעית, כפי שהוצג לה בחוזה הרכישה ובניגוד להבטחות שקיבלה מאנשי השיווק של הנתבעות, אלא בגובה של כ- 2.5 קומות בלבד וצדה הדרומי של הדירה מוסתר על ידי בניין ולא צופה לנוף.
בתיק זה בית המשפט קבע כי תפקידו של עורך דין בעסקת מקרקעין איננו מתמצא אך ורק בעניינים טכניים של הסכמי מכר. לדברי כב' השופט עודד מאור, "עוה"ד… יכול לבחון את המצב המשפטי הקשור לנכס, לשם כך הוא נשכר על ידי הלקוח. הוא אינו נשכר לעשות תיקוני הגהה או לבחון את תנאי התשלום, הוא נשכר אך ורק לעשות את כל הבדיקות המשפטיות… חובתו הינה חובה מוגברת לעניין זה. המדובר בנכס מקרקעין, לרוב אחד הנכסים המשמעותיים שאדם רוכש בחייו. המדובר בסכומים בדרך כלל מאוד גבוהים, ולא ניתן להקל ראש ... במחויבותו של עורך הדין".
תודה רבה על תשובתך!
השאר תגובה
