כל אדם עלול לחוש לעיתים כי נעשה לו עוול (רמאות, מחדל, התחייבות שלא קויימה, סכסוך ועוד). למרבה הצער, אנשים רבים נרתעים מלעמוד על זכותם לקבל את המגיע להם ע”פ חוק. במקרים אחרים ישנם אנשים העומדים על זכות המגיעה להם ע"פ חוק, אך פועלים להשיגה בדרכים פסולות, גם אם בתום לב. אלה גם אלה אינם משיגים תוצאות מוצלחות. הסיבות לכך הן לרוב חוסר בידע, נסיון והדרכה.
לשם כך העמדנו לרשותכם הציבור הרחב ארבעה פורומים ייעודיים:
תביעות קטנות, ענייני עבודה, סכסוכי שכנים בבית משותף, ענייני משפחה.
כאן תוכלו לבקש ולשתף עצות ומידע בין משתמשי האתר והנהלת הפורום.
האמור בפורום אינו מהווה חוות-דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי. המידע באתר הינו כללי בלבד ואין להסתמך עליו. אין לשלוח תגובות אשר כוללות פרסומות או תכנים בלתי חוקיים כגון דברי הסתה, הוצאת דיבה או סגנון החורג מגבול הטעם הטוב. מערכת הפורום רשאית להסיר או לערוך הודעות.
היי, סגרתי הפלגה בחודש מרץ שילמתי במזומן ועשיתי העברה בנקאית לחברת נסיעות "יש תיירות", לאחר ששילמתי מתברר לי שההפלגה לא תצא כי מגיק 1 פשטו רגל...מה עושים והאם אפשר לתבוע אותם?
אם ניתן צו פירוק נגד החברה, על מנת שתוכר כנושה של החברה עליך להגיש את תביעת החוב, ערוכה כדין בצרוף תצהיר, בתוך שישה חודשים מיום מתן הצו. על פי התקנות, "תביעה שתוגש לאחר תום שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס לא תקובל", וכך גם קבעה הפסיקה. פעמים רבות נושים אינם זוכים לקבל כספים המגיעים להם, רק משום שלא הגישו תביעת חוב, עשו זאת באיחור או לא בדרך שקובע הדין. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום זה. הנושה יכול לפנות לכונס הנכסים הרשמי (רחוב השלושה 2 תל אביב) או למפרק בבקשה להארכת מועד, שצריכה להיתמך בתצהיר בו יפורטו טעמים מיוחדים מדוע לא הגיש את הוכחת החוב במועד. הפסיקה קבעה כי רק במקרה שיש בידי הנושה טעם מיוחד וממשי לאיחור , יש להיעתר לבקשה כזו. טעמים מיוחדים כאלה הם נסיבות שלא היו בשליטת הנושה, כגון מחלה או היעדרות מן הארץ. בדרך כלל, אי ידיעה על צו הפירוק אינה נחשבת כטעם מיוחד. אם תביעת החוב אושרה ע"י כונס הנכסים הרשמי או ע"י המפרק, רשאי בית המשפט להורות כי יחולק לנושה דיבידנד מקופת הפירוק. הדבר ייעשה בהתאם לסדר הקדימויות הקבוע בחוק ועל פי החלטת בית המשפט (תחילה נושים מובטחים שלא צריכים כלל להגיש הוכחת חוב, אחריהם נושים בגין קדימה כגון עובדים ורשויות המס, ולבסוף נושים לא, מובטחים כגון ספקים.