בית המשפט לתביעות קטנות
בראשל"צ פסק על פיצוי של 6,000 שקלים לאדם שקיבל הודעות דואר אלקטרוני
פרסומיות (הידועות גם כ- "דואר זבל", "ספאם"). ההודעות
נמשכו גם לאחר שביקש להסירו מרשימת התפוצה. הפסיקה ניתנה על פי "חוק
הספאם" (תיקון מס' 40 לחוק התקשורת), המורה על פיצוי של 1,000 שקלים על כל הודעת פרסום שנשלחה ללא רשות, וזאת ללא דרישה להוכחת נזק.
בעקבות תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (המדובר בסעיף 30א, בתיקון אשר נכנס לתוקף ב- 1.12.2008): התובע טען כי הנתבעת, חברת ס.ט. סופרטרייד בע"מ, שלחה אליו הודעת דואר אלקטרוני בה התבקש לאשר קבלת דברי פרסומת באמצעות הדואר האלקטרוני. התובע לא השיב ולמרות זאת החל לקבל הודעות פרסומת החל מיום 11/12/08.
לאחר קבלת ההודעה השניה ביום 18/12/08 החליט התובע ללחוץ על קישור שהופיע בתחתית ההודעה שקיבל, אשר מיועד למי שמבקשים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה של דיוור הודעות הפרסומת, אולם במקום להצליח לבצע את ההסרה הגיע למסך שגיאה. בנוסף פנה התובע ביוזמתו לנתבעת ושלח לה הודעת דואר אלקטרוני בה ביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה.
למרות כל אלה, הוסיפה הנתבעת לשלוח לתובע הודעות דואר אלקטרוני עם תוכן פרסומי עד יום 26/2/09 ובסך הכל קיבל הנתבע בין התאריכים 11/12/08 ל- 26/2/09 תשע הודעות דואר אלקטרוני בעלות תוכן פרסומי מהנתבעת.
כב' השופט שאול מנהיים ציין: "על פי העובדות המתוארות בכתב התביעה ובנספחיו, הפרה הנתבעת את כל ההוראות הללו (הוראות סעיף 30א' לחוק התקשורת). היא שלחה דברי פרסומת בהיותה לכאורה מפרסם מבלי לקבל הסכמה, היא אומנם עשתה מצג של מתן אפשרות לתת הודעת סירוב בדואר אלקטרוני, אולם בפועל המצג אינו נכון משום שמנגנון הודעת הסירוב לא פעל והיא אפילו התעלמה מהודעת דואר אלקטרוני יזומה של התובע שבה ביקש ששמו יוסר מרשימת התפוצה".
סעיף 30א' האמור קובע כי שיגור דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות הסעיף – נותן בידי בית המשפט סמכות לפסוק בשל כל הפרה פיצויים לדוגמא בסך שלא יעלה על 1,000 ש"ח לכל דבר פרסומת שמתקבל בניגוד להוראות הסעיף. החוק מפרט שורה של שיקולים שבית המשפט אמור להתחשב בהם בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמא וכן קובע שאין להתחשב בגובה הנזק שנגרם (סעיף 30א'(י)(3) לחוק).
משיקולי הפסיקה: אכיפה, הרתעה, ועידוד של נפגעי "דואר זבל" למימוש זכויותיהם
בפסיקתו,
נימק כב' השופט: "בהינתן השיקולים האמורים שהם אכיפת החוק והרתעה מפני
הפרתו, עידודו של נמען למימוש זכויותיו והיקף ההפרה, וכאשר אנו נותנים את
הדעת על כך שמדובר במי שפועל
בסביבה מסחרית על מנת לקדם את עסקיו ולהגדיל את הכנסותיו, נראה שבמקרה
הנוכחי שבו מדובר בתשעה פרסומים על פני כחודשיים וחצי,
מן הראוי לפסוק פיצויים לדוגמא בסך כולל של 6,000 ש"ח. מדובר בשני שלישים
מהסכום המירבי הכולל של פיצויים לדוגמא שבית המשפט רשאי לפסוק בנסיבות העניין.
דומה שזו דרך נאותה מצד אחד לא להפריז ולא למצות בכל מקרה את מלוא חומרת
הדין, ומצד שני להעביר מסר חד משמעי למי שפועלים תוך הפרה חוזרת ונשנית
של החוק בהינתן העובדה שמדובר בפעילות שמי שמבצע אותה פועל כאמור בסביבה
עסקית, ממניע עסקי ולתועלת עסקית. בכך ינתן ביטוי נאות לאינטרסים המנויים
בחוק כאינטרסים שיש לשקול שמטרתם לעודד אכיפת החוק בדרך הזו של אכיפה
פרטית על ידי הגשת תביעות אזרחיות, ולהרתיע מפני הפרת החוק שכן את החוק הזה קל מאוד להפר במובן זה שמדובר בפעולה שעלותה נמוכה מאוד והיקפה יכול להיות עצום".
השופט חייב
את הנתבעת, חברת ס.ט. סופרטרייד בע"מ, לשלם לתובע תוך 30 יום פיצוי בסך
6,000 ש"ח, ובנוסף הוצאות המשפט בסך 500 ש"ח, כל אלה בצירוף הפרשי הצמדה
וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
[באומן
חגי – נגד – ס.ט. סופרטרייד בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות ראשון לציון,
תביעה קטנה 000660/09 בפני כב' השופט שאול מנהיים. פסק הדין ניתן ב: כ"ב
בתמוז, תשס"ט (14 ביולי 2009)]
