התובע קיבל באמצעות הדואר
האלקטרוני הודעות פרסום ללא הסכמתו. חוק הספאם מאפשר לבית משפט לחייב את
שולח ההודעות בסכום של 1000 ₪ בגין הודעת פרסום, וזאת מבלי הוכחת נזק, אולם
במקרה זה התובע לא פתח את ההודעות ולא ביקש להפסיקן, ולכן נפסק עבורו
פיצוי נמוך.
ב-17 הזדמנויות שונות התובע קיבל בדואר האלקטרוני הודעות פרסום שלא חפץ בהן ולא הזמין אותן, כולן קשורות לאותו מפרסם – חב' לנ-טק מערכות תקשורת בע"מ (הנתבעת). התובע לא פתח את ההודעות כיוון שחשש מוירוס, אולם כאשר המשיכו ההודעות להתקבל בחשבון הדואר שלו, למורת רוחו, פתח אותן וגילה את הודעות הפרסום.
התובע הגיש את תביעתו בהסתמך על סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תיקון מספר 40 התשס"ח – 2008. סעיף זה מאפשר לבית משפט לחייב את מי ששלח את הפרסום בסכום של 1000 ₪ לכל פרסום, מבלי הוכחת נזק, אולם הוא מאפשר לבית משפט שיקול דעת לגבי גובה הפיצוי שיפסק.
הנתבעת הגישה כתב הגנה אולם נציג מטעמה לא התייצב לדיון. בפסק הדין קבע השופט דוד שוהם מבית המשפט לתביעות קטנות רמלה, כי כיוון שהתובע לא פתח את הודעות הדואר ולא הודיע לנתבעת שאינו מעוניין בהן. הרי שאילו היה עושה כן, סביר להניח שהנתבעת היתה מפסיקה לשלוח לו את הודעות הפרסום. עוד ציין השופט כי התובע פתח את כל הודעות הפרסום בהזדמנות אחת ומחק אותן, וכי בשלב מאוחר יותר הפסיקו לשלוח לו הודעות פרסום.
בנסיבות מקילות אלה, חוייבה הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 2,000 ש"ח בתוספת הוצאות המשפט בסך 250 ₪.
[גלעד
כהן – נגד – חב' לנ-טק מערכות תקשורת בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות רמלה,
תביעה קטנה 22830-01-10 בפני כב' השופט דוד שוהם. פסק הדין ניתן ב:
כ"חבאייר, תש"ע (12 במאי 2010)]
