10,000 ש"ח לאדם שכלבו הותקף ע"י כלב השכן

בתאריך: 10/02/2010 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

הכלב נותח ואושפז, וכן נטען כי עודנו סובל מנזקים גופניים עקב התקיפה. השכן הנתבע, של נכח בזמן התקיפה, הטיל ספק בכך שכלבו הוא זה שתקף, וטען להגנתו כי הוא מקפיד להשאיר את כלבו קשור בחצר. השופט העדיף את גרסת התובע, ופסק לזכותו פיצויים בגין הוצאות רפואיות וטרינריות, עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה, נסיעות, וכן בגין הנזקים הגופניים שנגרמו לכלבו.

התובע העיד כי בשעת בוקר הזעיק אותו אחד מילדי השכונה אל הארוע. כשיצא לרחוב ראה את כלבו שרוע על הרצפה כשצווארו נאחז ע"י מלתעות כלבו של הנתבע. לאחר שהרפה מאחיזתו, קפץ כלבו של הנתבע מעל הגדר בחזרה לחצר ביתו של הנתבע. לטענת התובע, הוא הזעיק למקום רופאה וטרינרית שקבעה כי כלבו נתון בסכנת חיים ולפיכך הוא פינה את הכלב לקבלת טיפול וטרינרי. כן העיד כי כלבו נותח והיה מאושפז בבית חולים וטרינרי במשך שבועיים. לדבריו, כלבו סובל עד היום מנזקים גופניים עקב התקיפה, ונותר משותק בצד הימני של פניו.

לתמיכה בטענותיו, צירף התובע מסמכים מבית החולים הווטרינרי, בהם סיכום המחלה והוראות הטיפול בכלב, וכן פירוט החשבונות בגין הטיפולים בבית החולים הווטרינרי. בתביעתו דרש פיצוי כספי בסך של 17,305 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לכלב שבבעלותו על ידי כלבו של הנתבע.

הכלב קשור והחצר מוקפת חומה

הנתבע טען להגנתו כי הוא תמיד מקפיד שכלבו יימצא בחצר הבית כשהוא קשור. לטענתו, בכל התמונות שהציג התובע לבית המשפט נראה כלבו כשהוא קשור. כן העיד כי חצר ביתו מוקפת חומה. לדבריו, בבוקר האירוע יצא לעבודה וכששב טען בפניו התובע שהכלב שלו תקף את כלב התובע. הנתבע הוסיף כי בהמשך מצא את כלבו מת, ולסברתו הורעל על ידי התובע. עוד העיד כי הציע לתובע פיצוי בסך של 1,000 ש"ח כיוון שהם שכנים, אך התובע לא הסכים להסתפק בסכום זה.

למה שהתובע ישקר?

לאחר ששמע את עדויות הצדדים, ציין השופט כי עדותו של התובע מהימנה וכי הוא מעדיף אותה על פני עדות הנתבע. "התובע נכח במקום בסמוך לאחר אירוע התקיפה וראה את כלבו של הנתבע מחוץ לחצר כאשר אינו קשור, אוחז בצוואר כלבו שלו. בנוסף, הגיליון הרפואי מציין כי הנזקים שנגרמו לכלב התובע הם נזקים עקב נשיכה. הנתבע לעומת זאת העיד כי לא היה בביתו בזמן האירוע וכי יצא בטרם האירוע לעבודה". כמו כן ציין השופט, כי אינו מוצא כל מניע שבגינו התובע ייחס שלא כדין את האשמה על התקיפה לכלבו של הנתבע.

החומה הוגבהה לאחר הארוע

בהסתמך על תמונות שהגיש לבית המשפט, הוכיח התובע כי החומה המקיפה את ביתו של הנתבע אינה חומה גבוהה וכי רק לאחר מועד האירוע, הוספו עמודי ברזל כהכנה להוספת גדר מעל החומה. השופט התרשם מהדברים וקבע "ניכר כי חומה זו אין בה כדי למנוע את מעבר כלבו של הנתבע מתוך החצר אל מחוצה לה. בכך יש כדי לתמוך בעדותו של התובע".

כלב מסוכן

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על כך שכלבו של הנתבע הינו "כלב מסוכן", כהגדרתו בתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים, תשס"ה-2004). תקנות אלה קובעות, בין היתר, כי "בעליו של כלב מסוכן או מחזיקו – יגדר וינעל את החצרים שבהם מוחזק הכלב באופן שימנע מהכלב אפשרות לצאת מהם".

בפסק הדין קבע השופט כי השתכנע שהנתבע הפר הוראה זו, ולא גידר ונעל את חצרו כנדרש "בכך אף התרשל הנתבע. עקב כך, כלבו של הנתבע יצא מן החצרים, ותקף את כלבו של התובע וגרם לו נזק".

לפיכך חוייב הנתבע לפצות את התובע בסך של 7,305 ש"ח בגין הוצאות רפואיות שהוציא התובע, וכן בסך של 2,500 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, הפסד ימי עבודה, עלות הנסיעות בזמן שכלבו היה מאושפז, והנזקים הגופניים שנגרמו לכלבו של התובע. בנוסף חוייב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ש"ח.
בסה"כ חוייב הנתבע לשלם לתובע סך של 10,155 ש"ח.

[צחי יצחק ברגר – נגד – שמעון סעדי, בית המשפט לתביעות קטנות רמלה, תביעה קטנה 2608/09 בפני כב' השופט ד"ר עמי קובו. פסק הדין ניתן ב: כ' שבט, תש"ע (4 פברואר 2010)]

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט