כל אדם עלול לחוש לעיתים כי נעשה לו עוול (רמאות, מחדל, התחייבות שלא קויימה, סכסוך ועוד). למרבה הצער, אנשים רבים נרתעים מלעמוד על זכותם לקבל את המגיע להם ע”פ חוק. במקרים אחרים ישנם אנשים העומדים על זכות המגיעה להם ע"פ חוק, אך פועלים להשיגה בדרכים פסולות, גם אם בתום לב. אלה גם אלה אינם משיגים תוצאות מוצלחות. הסיבות לכך הן לרוב חוסר בידע, נסיון והדרכה.
לשם כך העמדנו לרשותכם הציבור הרחב ארבעה פורומים ייעודיים:
תביעות קטנות, ענייני עבודה, סכסוכי שכנים בבית משותף, ענייני משפחה.
כאן תוכלו לבקש ולשתף עצות ומידע בין משתמשי האתר והנהלת הפורום.
האמור בפורום אינו מהווה חוות-דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי. המידע באתר הינו כללי בלבד ואין להסתמך עליו. אין לשלוח תגובות אשר כוללות פרסומות או תכנים בלתי חוקיים כגון דברי הסתה, הוצאת דיבה או סגנון החורג מגבול הטעם הטוב. מערכת הפורום רשאית להסיר או לערוך הודעות.
בכוונתי להגיש תלונה נגד רשמת על דרך ניהול הדיון (אני התובע). כתובע, לא זכיתי בתביעה.
הרשמת לא נתנה הזדמנות לטעון טענות ו/או לחקור את הנתבעים.
בדברים נוספים שאמרה איימה כי אם ארצה לשאול את הנתבעים שאלות, מותר לי רק 5 שאלות ועל כל שאלה נוספת היא תחייב בהוצאות.
בחלק מדברים שאמרה בדיון מחוץ לפרוטוקול הרגשתי מאוים שאם לא אקבל את עצתה למשוך את תביעתי, התביעה עשויה להיות מועברת למחוזי ואני עלול לשלם הוצאות הנתבעים אם אפסיד.
בסופו של דבר נאלצתי למשוך את התביעה.
במעשיה אלו לדעתי הרשמת גיבשה פסק דין טרם היו מונחות לפניה עובדות נוספות שהיו עשויות לעלות כתוצאה מחקירתי את הנתבעים.
ידוע לי כי תלונה על שופט עשויה להתברר עד שנה, ואילו ערעור על פס"ד בתביעות קטנות צריך להתבצע תוך 15 יום.
האם כתב התלונה שלי יכול לשמש כבסיס לערעור על פסק הדין?
ברור שכתב התלונה לכשעצמו, לפני שנבדק וניתנה לגביו החלטה, אינו מהווה ראיה כי נפל פסול בהתנהלות השופטת ולכן לדעתי לא יכול לשמש כבסיס לערעור על פסק הדין.
עם זאת, לדעתי אפשר שהנימוקים לבקשת רשות הערעור יהיו הדברים שציינת.
דרך אגב, לשאלת הנתבעים, הרשמת אמרה שלא אוכל לתבוע שוב באותו עניין, אבל מקריאה באינטרנט אני למד שבמקרה של משיכת התביעה (כמו במקרה התביעה שלי), בעצם ניתן לתבוע שוב בגין אותו עניין.
אז מה הנכון?
השאר תגובה
