הדייר חויב לשלם את חובו לועד הבית בתוספת הוצאות משפט בסך 3,500 ₪

בתאריך: 2/01/2022 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

דייר בבית המשותף הפסיק לשלם דמי ועד בית בטענה כי ראשית יש לקזז סכום ששילם מכיסו הפרטי לחברת המעליות כאשר כיהן כיו"ר ועד הבית המשותף. בית המשפט אישר את הקיזוז, אך חייב את בעל הדירה בתשלום הוצאות משפט בסך 3,500 ₪.

התובעת היא נציגות הבית המשותף שברחוב הקישון 11 באשדוד. הנתבע, יהודה שטרית ליאון, הוא בעל דירה אשר כיהן בעבר כיו"ר הנציגות.

התביעה הוגשה למפקח על רישום מקרקעין רחובות – שלוחת אשדוד, ונדונה בפני כבוד המפקח על רישום מקרקעין אלעד אזר.

בכתב התביעה דרשה הנציגות לחייב את הנתבע בתשלום 6,580 ₪ בגין אי-תשלום דמי ועד עבור 47 חודשים ובגין אי תשלום חלקו בסך 500 ₪ עבור תיקון המעלית בבית המשותף, ובסך הכל 7,080 ₪.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי לאחר תום כהונתו כיו"ר הנציגות, נאלץ לשלם מכיסו הפרטי 2,225 ₪ לסילוק חוב של חברת המעליות שתחזקה את מעלית הבית המשותף באותה עת, וכי ראשית יש לקזז סכום זה מחובותיו לנציגות ועד הבית.

בעקבות הגשת התביעה – הנתבע החל לשלם את תשלומי ועד הבית השוטפים

בדיון ראשון בפני כבוד המפקח על המקרקעין, אלעד אזר, התברר כי הנתבע החל לשלם את דמי הועד השוטפים וכן תשלומים על חשבון הסכום שנצבר לחובתו ושלגביו אין לו טענת קיזוז. יתרת החוב שאינה במחלוקת עמדה על 2,080 ₪, והשופט הסכים לבקשת הנתבע לפרוע יתרה זו ב-8 תשלומים. יתרת החוב שבמחלוקת, בשל טענת הקיזוז של התובע, עמדה על 1,955 ₪.

בהגיע מועד הדיון להוכחות, אשר נועד ללבן את המחלוקת ביחס לסכום שנותר לחובת הנתבע, התברר כי נכון למועד הדיון הנתבע פרע את כל חובותיו האחרים.

כלל זכות הקיזוז

השופט הבהיר כי פסיקת בתי המשפט קבעה כלל לפיו לא עומדת זכות קיזוז לבעל דירה החייב בתשלום דמי ניהול ואחזקה לנציגות הבית המשותף, וציטט את בית המשפט המחוזי:
"לא ניתן להעלות טענת קיזוז במסגרת תביעה לתשלום דמי ניהול ואחזקה לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969, כטענת הגנה. עיקרון זה חוזר בפסיקה כחוט השני ואף בספרות המשפטית".

עם זאת, במקרה הנידון החליט השופט שלא לנהוג לפי כלל זה, וקבע:
"הואיל וכל המסמכים הרלבנטיים אשר בידי הצדדים לשם בירור טענת הקיזוז הוגשו לפניי במסגרת ההליך דנן וכן נשמעו עדויות בעלי הדין, החלטתי כי אין מקום לנהוג עפ"י הכלל האמור, אשר משמעותו הלכה למעשה הינה מתן אפשרות לנתבע להגיש תביעה שכנגד או תביעה כספית נפרדת נגד הנציגות בגין אותו סכום ובשל אותן טענות. ברי כי הדבר יגרור טרחה ועלויות נוספות ומיותרות לשני הצדדים ואף חוטא לעקרון המחייב חיסכון במשאבים שיפוטיים ושימוש יעיל במשאבים שכבר נוצלו בהליך זה".

ההסכם עם חברת המעליות

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע מסר לידי חברת המעליות שני שיקים דחויים אשר נפרעו מחשבונו הפרטי.

במסגרת חקירתו הנגדית התבקש הנתבע להסביר מדוע מצא לנכון להשיב ל-8 דיירים שיקים שנמסרו לידיו עבור דמי ועד, כאשר החוב לחברת המעליות היה תלוי ועומד. הנתבע הסביר כי סבר שאין זה הוגן כי רק דיירים אלו ישלמו דמי ועד כאשר ניהול הבית המשותף עמד לעבור לידיה של חברת ניהול ואחזקה, בעוד שקיים חוסר שיתוף פעולה מצד יתר בעלי הדירות בתשלום דמי ועד הבית.

בנוסף נדרש הנתבע להסביר מדוע חתם על הסכם עם חברת המעליות ומסר לידיה שיקים מחשבונו הפרטי, ולא העביר את העניין לטיפול הנציגות החדשה שנבחרה לועד הבית. הנתבע טען כי החל במשא ומתן על חברת המעליות כחודשיים לפני חתימת ההסכם, לאחר שבשל תקלה הפסיקה המעלית לפעול ולא הוחזרה לפעילות בשל חוב. לטענתו, מאחר ומרבית הדיירים באותה עת לא שילמו דמי ועד, סבר כי אין מנוס מכך שישלם את החוב מכספו, וזאת לאחר שהיה משוכנע כי יוכל לקזז סכום זה מתשלומיו העתידיים לחברת הניהול אותה תכנן להביא לניהול הבית המשותף. לדבריו, הוא אף סיכם עם חברת הניהול על זכות הקיזוז.

הנתבע הסכים לקביעה כי התנהלותו מול חברת המעליות, לאחר שנבחרה הנציגות חדשה והוא סיים את תפקידו, לא הייתה תקינה. עם זאת, השופט התרשם כי הנתבע פעל בתום לב כאשר שילם מכיסו לחברת המעליות את החוב אשר נצבר לחובת הקופה המשותפת, וקבע:
"למסקנתי האמורה הגעתי גם נוכח העובדה כי אין מחלוקת כי טרם נערך ההסכם בין הנתבע לחברת המעליות, וכנראה זמן קצר טרם התכנסה האסיפה הכללית בה הוחלפה הנציגות, פסקה המעלית לפעול, כך שברור כי היה צורך דחוף להגיע להסדר עם חברת המעליות. יש ממש גם בטענת הנתבע כי לו רצה למשוך כספים מקופת הנציגות לכיסו לא היה מחזיר שיקים דחויים לאותם בעלי דירות שהפקידו אותם בידיו זמן קצר טרם חתם על ההסכם עם חברת המעליות".

פסק הדין

השופט קבע כי יש לקזז את הסכום שחב הנתבע לתובעת, בסך 1,955 ₪, כנגד הסכום ששילם מכיסו לחברת המעליות. מאחר והנתבע פרע במהלך ההליך את יתרת חובו וכן שילם את תשלומי ועד הבית השוטפים, הוא אינו חב בכל חיוב כספי נוסף כלפי התובעת.

אולם, קבע השופט:
"גם לפי תפיסת הנתבע (תפיסה שהיא שגויה בבסיסה כאמור לעיל) כי היה זכאי לקיזוז כמפורט לעיל, לא היה זכאי הנתבע בשום פנים "להעניש" את הנציגות ולא לשלם באופן סדיר את תשלומי ועד הבית השוטפים ואת תשלום חלקו בתיקון המעלית מהמועד בו למעשה קוזז הסכום שבמחלוקת. הנתבע המשיך לא לשלם את דמי האחזקה והניהול השוטפים במשך תקופה ארוכה לאחר שבפועל קוזז הסכום שבמחלוקת וצבר, כמפורט בכתב התביעה, סכום העולה בהרבה על הסכום השנוי במחלוקת. רק לאחר הגשת תביעה זו נאות הנתבע לחזור ולשלם את התשלום השוטף ולשלם את החוב שאינו במחלוקת".

על כן קבע השופט כי על הנתבע לשלם לנציגות הבית המשותף החזר מלוא הוצאות המשפט בסך של 3,500 ₪.



[נציגות הבית המשותף ברחוב קישון 11 אשדוד – נגד – שטרית ליאון יהודה, המפקח על רישום מקרקעין רחובות – שלוחת אשדוד, מס' תיק 3/298/2019 בפני כבוד המפקח על רישום מקרקעין אלעד אזר.  פסק הדין ניתן ב: כ"ג סיון תשפ"א, 3 יוני 2021]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט