אישה רכשה תכשיר להחלקת שיער של חברת "אפרו ליין" העולמית, אך כשהשתמשה בו נכוותה ושיערותיה נשרו. בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב דחה את נסיונות החברה המשווקת להתנער מאחריות, וחייב אותה לפצות את התובעת ב- 15 אלף שקל.
התובעת טענה כי קנתה מחנות בתל-אביב את התכשיר
"ALISADOR
SIN AMONIACO NI MEZCLA tcb" שהינו חומר החלקה לשיער המיועד לשימוש עצמי.
לטענתה, מרחה את התכשיר על השיער ולאחר מספר דקות לא יכלה לעמוד בכאב, שטפה
את התכשיר והתחילו לנשור לה שערות בכמויות גדולות. בתביעתה דרשה פיצוי על
סך של 30,500 ₪ בגין הנזקים אשר נגרמו לה.
בדיון שנערך בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, הציגה התובעת את הוראות השימוש בתכשיר אשר הינן באנגלית בלבד. בנוסף התברר כי אין בדף ההוראות כל רמז למרכיבי התוצר.
התובעת העידה כי פנתה למוכר בחנות בו רכשה את התכשיר, אך זה הפנה אותה למשווקת החומר, 'אפרו-ליין קוסמטיקה ותכשיטים (1996) בע"מ' שהינה הנתבעת בתיק זה. לטענת התובעת, נציגת הנתבעת ראתה את מצב שיערה, הודתה ואמרה לה כי תפצה אותה. בדיון בבית המשפט הושמעה קלטת התומכת בגרסתה של התובעת.
התובעת הציגה לביהמ"ש תמונות מקוריות המצביעות על קרחות גדולות הניכרות בראשה, וכן צירפה אישורים רפואיים מהם עולה כי טופלה במרפאה הקהילתית ואצל רופא עור ומיון בביה"ח קפלן, בשל כוויה בקרקפת לאחר החלקת שערה.
התכשיר אינו מאושר ע"י משרד הבריאות
התובעת הציגה אישור ממשרד הבריאות בדבר המוצרים המאושרים על ידי משרד הבריאות, שמהם עולה כי התכשיר נשוא התובענה אינו נמנה על המוצרים בעלי רישיון ממשרד הבריאות.
נציגת הנתבעת טענתה להגנתה כי הינה משווקת של מוצרים אחרים המיוצרים על ידי חברת 'אפרון' הבינלאומית, אולם לא שווקה את התכשיר נשוא התביעה בהעדר רישיון בארץ.
באשר לקלטת שהושמע בדיון, נטען על ידי נציגת הנתבעת כי השיחה סבה על נכונותה של הנתבעת לשאת בפיצוי בגין שימוש במוצר אחר, ולא כך באשר לתכשיר נשוא התביעה.
לאחר שעיינה בראיות ושמעה את עדויות הצדדים, קבעה השופטת לימור בן-שמן כי היא מוצאת סתירות רבות בגרסתה של הנתבעת וכי היא שוכנעה שאכן נגרמו לתובעת נזקים בגין כוויה בקרקפת עקב השימוש בתכשיר המדובר.
השופטת
בן-שמן הסבירה כי נציגת הנתבעת הודתה בדיון כי הינה סוכנת של חברת "אפרו
ליין" העולמית המייצרת את המוצר נשוא כתב התביעה (ציטוט הנתבעת: "אני סוכנת
של 'פרו ליין', אני כאן בדיון מופיעה כסוכנת של החברה מארצות הברית"). על
כן, קבעה השופטת, "הנתבעת הינה ידה הארוכה של יצרנית המוצר בארה"ב ושלוחתה
לכל דבר ועניין".
נציגת הנתבעת הכחישה כי ייבאה ארצה את התכשיר נשוא
התביעה, והעידה: "בגלל שאני סוכנת מנסים להביא לי את המוצרים הללו בתוך
המכולה מאתיופיה. המכס לא בודק כל מוצר ומוצר אלא מדגמי ובתוך זה יכול
להיות שיהיו מוצרים מסוג המוצר שנמכר לתובעת". על כך השיבה השופטת כי עדותה
זו סותרת את גרסתה לפיה לא ייבאה את התכשיר נשוא התביעה ארצה.
השופטת: "אינני נותנת אמון בגרסת נציגת הנתבעת"
בעניין הקלטת שהושמעה בדיון, וטענת הנתבעת כי דובר בה על פיצוי בגין שימוש בתכשיר אחר, פסקה השופטת: "לא שוכנעתי כי פניותיה של התובעת לנתבעת היו באשר למוצר השונה מהמוצר נשוא כתב התביעה. …אינני נותנת אמון בגרסת נציגת הנתבעת. …הנתבעת הינה יבואן של התכשיר נשוא כתב התביעה".
בסיכומו של דבר קבעה השופטת כי המוצר נשוא כתב התביעה יובא ללא רישיון משרד הבריאות ומבלי שצורפו אליו הוראות שימוש בעברית ואזהרות למשתמש וזאת חרף טיבו של המוצר, וכי בכך הנתבעת הטעתה את התובעת בעניין התועלת שניתן להפיק מהתכשיר וכן הסיכונים הכרוכים בשימוש בו, ולפיכך יש לייחס לנתבעת אחריות לנזקים אשר נגרמו לתובעת עקב השימוש בתכשיר זה.
קביעות נוספות בפסק הדין
1. חבותה של הנתבעת מתקיימת גם מכוח עילת רשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בכך שהפרה את חובתה כלפי התובעת כמי שמשתמשת במוצר ממוצריה, והתרשלה בכך שלא סיפקה הסברים ראויים לתובעת לגבי הסיכונים, לרבות כוויות בקרקפת.
2. לנתבעת חבות נוספת המתקיימת בהתאם לחוק האחריות למוצרים פגומים תש"ד-1980.
3. הנתבעת מהווה יצרן שכן הינה "ייבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ".
4. לתובעת נגרם נזק גוף כהגדרתו בחוק.
5. התכשיר מהווה מוצר פגום על פי הוראת סעיף 3(א)(2) לחוק, שכן "בנסיבות הענין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר". נקבע כי הנתבעת לא הוכיחה קיומה של הגנה לפי חוק זה.
בבואה לקבוע
את גובה הפיצוי ציינה השופטת כי יש לקחת בחשבון שאין מדובר בנזק גופני
שנגרם לצמיתות, אולם לצד הנזקים הגופניים נגרם לנתבעת נזק בלתי ממוני (עגמת
נפש) ולכן פסקה פיצוי גלובלי על דרך האומדנא בסך כולל של 14,000 ₪ ובנוסף
הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.
[טדלה
דמקה – נגד – אפרו-ליין קוסמטיקה ותכשיטים (1996) בע"מ, בית המשפט לתביעות
קטנות תל אביב – יפו, תביעה קטנה 2878-04-10 בפני כב' השופטת לימור
בן-שמן. פסק הדין ניתן ב: ו' אלול תש"ע (16 אוגוסט 2010)]
