קרן הגשמה הפסידה בתביעה קטנה וחוייבה לשלם 34,000 ₪ למשקיע שהפסיד את כל השקעתו.

בתאריך: 24/07/2020 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

ציבור משקיעי קרן הגשמה המאוכזבים, שהפסידו את מיטב כספם לאחר שהתפתו להשקיע בפרויקטים שהוצגו בצבעים יפים, קיבלו השבוע שביב של תקווה לאפשרות השבת חלק זעום מכספם האבוד. משקיע בודד זכה בתביעה קטנה נגד חברת קרן הגשמה וזו חויבה לשלם לו את תקרת הסכום המוגבל בתביעה קטנה, אלא שסכום זה מהווה רק חלק קטן מהכסף שהפסיד בהשקעה.
פסק הדין קובע כי קרן הגשמה מסרה הצעה להשקעה תוך התעלמות מפרטים מהותיים אודות הסיכון האדיר שבהשקעה זו, שעליהם היא ידעה.

התובע, שי גלבוע, הפסיד את כל השקעתו בסך של כ- 154 אלף ₪, לאחר שהתפתה להשקיע בפרויקט 'לונדון 9' שהוצג ע"י קרן הגשמה עם "תשואה מובטחת 23.98% לשנה" וכן "צפי לאקזיט בתוך כ- 18 חודשים".

כידוע, חברת קרן הגשמה הוקמה בשנת 2009 ע"י אבי כץ ("קופיקס" בתי קפה, "אקס לאב דימונדס" תכשיטים) ושותפיו.

התובע בחר שלא להגיש תביעה רגילה, שבה היה עליו להתמודד בהליך משפטי ארוך, יקר ומייגע מול סוללה של מיטב עורכי הדין המייצגים את קרן הגשמה, ולכן הגיש תביעה קטנה בסכום המירבי האפשרי – 34 אלף ₪.

השיטה: הצעה, פגישה, השקעה

בסוף שנת 2014, בעקבות הצעה להשקעה שקיבל שי גלבוע מקרן הגשמה, ולאחר שנערכה פגישה בינו ובין נציג קרן הגשמה – יצחק לאופר, בעל מניות ודירקטור בקרן הגשמה, החליט שי להשקיע את כספו בפרויקט שהוצע לו ע"י קרן הגשמה ולטובת העניין העביר לחברת הגשמה סך של 25,000 ליש"ט.

בחוזה שנחתם בין הצדדים צוין כי קרן הגשמה היא זו שתהא האחראית היחידה לניהול, כלומר, מבחינת התובע ומשקיעים אחרים מדובר בהסכם להשקעה כספית בלבד, כך שלמשקיעים אין כל אפשרות להשפיע על גורל כספם.

הפסד מוחלט של כל ההשקעה

בשנת 2017 הודיעה קרן הגשמה למשקיעים כי הבנק האנגלי שמימן את הפרויקט עיקל את הנכס שבו הושקע כספם ולפיכך עוקל כספם לטובת הבנק. או בשפת העם – "הלך הכסף".


הסיכון החריף לא מופיע בהצעת ההשקעה של הגשמה

מפסק הדין עולה כי בהצעה שנמסרה למשקיע, קרן הגשמה כלל לא ציינה מידע קריטי שלפיו אם הפרויקט לא יסתיים בתוך 18 חודשים אזי הבנק יממש את בטוחת הנכס וכל הכסף שהושקע ירד לטמיון ויאבד לעד.

על כך התרעם כבוד השופט מנחם מזרחי (סגן נשיא בית משפט השלום רמלה) וקבע כי מדובר בסיכון חריף במיוחד ("על גבול ההימור" כדבריו) שחובה היה על קרן הגשמה להציג למשקיע בכתב ובאותיות מודגשות, לאמור: "דע לך בזאת כי הנך משקיע 20,000 ליש"ט ובתום שנה וחצי דינו יהיה כדלקמן: או שיישא תשואה מובטחת של כ- 23% בשנה או שיפוץ באויר ויהפוך לעפר הארץ. כלומר, תשואה כאמור בהצעה או הפסד של 100%".

הבטוחה שהציגה הגשמה למשקיעים "שווה את משקל הנייר שעליה נחתמה"

בסעיף הביטחונות בהצעה של קרן הגשמה למשקיע, צוין כי "קיימת ערבות אישית של היזם על התחייבות החברה", אך לא הובהר די הצורך מה כוחה של ערבות זו.

ואכן, התברר כי אין מדובר בערבות בעלת משקל, המעוגנת בבטוחות, או בדין קדימות, וכי אין בערבות זו משקל קנייני של ממש. גם על כך התרעם השופט וקבע כי ערבות זו "שווה את משקל הנייר שעליה נחתמה" וכי קרן הגשמה הייתה חייבת להבהיר זאת למשקיע, במיוחד כאשר ערבות זו הייתה מיועדת לעמוד כנגד רובו של המימון לפרויקט, אשר מגיע מכספי המשקיעים.

באופן מפתיע הודתה נציגת קרן הגשמה בפני בית המשפט כי אכן "זו עסקה לא בטוחה". על כך השיב השופט מזרחי בביקורת רבתי: אם קרן הגשמה יודעת שמדובר בעסקה מסוכנת "תתכבד חברת הגשמה ותאמר זאת למשקיע בצורה מפורשת במעמד ההצעה ולפני שהוא משקיע את כספו".

הגשמה: "התובע הינו אדם משכיל – היה עליו להיזהר בהתנהלותו"

הגשמה ניסתה לטעון להגנתה (ואולי אף בחוצפתה?) כי התובע הינו אדם בעל השכלה, איש של כישורים וניסיון, ולפיכך חובה היה עליו להיזהר בהתנהלותו (בבחינת "ייזהר הקונה"). השופט מזרחי דחה טענה זו מכל וכל והסביר את הברור מאליו: הרי טיבו של ההסכם היה כזה שהתובע משקיע את כספו כשאין לו יד ורגל בניהול הפרויקט ואין בכך כדי לפטור את קרן הגשמה מחובת הגילוי הנאות, הנגזרת גם מעקרון תום-הלב וההגינות של דיני החוזים: "אף אם אניח לצורך הדיון (לצורך הדיון בלבד) שלתובע רקע רלוונטי במימון, או בעסקאות נדל"ן, אין זה מסיר מאחריותה של חברת הגשמה ליידע את התובע בדבר כל סיכון וסיכון הרובץ לפתח העסקה מראש, בכתב ובצורה ברורה שאינה מותירה ספק".

"המרצע שבשק"

השופט מזרחי הצביע על נקודה נוספת המחזקת את חומרת אי-הצגת הסיכון ע"י קרן הגשמה: בעדותו של יצחק לאופר (כאמור, בעל מניות ודירקטור בקרן הגשמה) הוא ציין כי בשיחה המדוברת שערך עם התובע הוא לא העלה את עניין התנאי בן ה- 18 חודשים. כלומר, בעדותו הוא ידע היטב להסתייג מהתנאי הנ"ל, "המרצע שבשק", כיוון שבעצמו הבין שמדובר בתנאי מסוכן. על כך העיר השופט כי "הדברים מדברים בעד עצמם"…

גם כיום: בהצעה למשקיעים, בהתייחסותה לגורמי הסיכון, קרן הגשמה אינה מעלה את שאלת הבטוחות, המימון, והקשר החוזי בינה ובין הבנק הממן וגורמים אחרים

פסק הדין חושף נקודה מדאיגה ביותר (היכן הרשות לני"ע?!): על אף הכישלונות הרבים בפרויקטים של קרן הגשמה, שבהם משקיעי הגשמה איבדו הון עתק (עשרות או מאות מיליוני שקלים), גם בהצעתה למשקיעים כיום, בסעיף שכותרתו "חשיפה לגורמי סיכון" אשר בו קרן הגשמה מפרטת בפני המשקיע סיכונים שונים, כגון סיכונים הנובעים מהסביבה הכלכלית, שינויים בשער החליפין וסיכונים ענפיים, היא בוחרת שלא להעלות את עניין הבטוחות, המימון, וטיב הקשר החוזי בינה (או מי מטעמה) ובין הבנק המממן והשותפים האחרים.

חומרת הדבר מקבלת משנה תוקף בפסק הדין, המדגיש כי דווקא משום העובדה שקרן הגשמה "היא שיצרה הסכם אחיד, שלפיו התובע לא יוכל להתערב בניהול העסקה" והעסקה כולה נתונה בידיה של קרן הגשמה, דווקא משום כך נדרשת קרן הגשמה לחובת זהירות וגילוי מוגברים כ"שותפה" של התובע וכמי שאמורה להיות נאמנה לכספו.

קרן הגשמה ניסתה אף לטעון להגנתה כי הפרויקט כשל מגורמים שונים שלא נצפו על-ידה. אולם השופט קבע כי טענות אלו לא הוכחו, ואפילו אם היו מוכחות, הרי שאין בכך כדי להטיל את ההפסד שנגרם למשקיע על אותם גורמים, שכן קרן הגשמה לא מסרה למשקיע את כל הנתונים ולא הציגה בפניו את כל הסיכונים, "אלא מסרה לתובע כי כספו צפוי לתשואה, אך לא נמסר לו כי בחלוף 18 חודשים הוא נתון לסיכון החריף, שלפיו יאבד את כספו כליל".

קרן הגשמה ידעה על הסיכון האדיר להשקעה אך לא יידעה את המשקיע על כך

לסיכום קבע השופט כי הוא סבור שאילו קרן הגשמה הייתה מיידעת את המשקיע על הפרטים המהותים בעסקה, שהיוו סיכון אדיר להשקעה והיו ידועים להגשמה, אזי המשקיע לא היה מצטרף להשקעה, ולפיכך על פי חוק החוזים, החוזה בטל ועל קרן הגשמה קמה חובת השבה של כספי המשקיע.

השופט אף הדגיש כי הוא אינו מתייחס לעילות ביטול נוספות משום שבהתאם לקביעה לעיל, הדבר אינו נדרש.


[שי גלבוע – נגד – 1. קרן הגשמה נציגות בע"מ 2. יצחק לאופר 3. אבי כץ, בית המשפט לתביעות קטנות רמלה, תביעה קטנה 62698-02-20 בפני כב’ השופט סגן הנשיאה מנחם מזרחי. פסק הדין ניתן ב: כ' תמוז תש"פ, (12 יולי 2020)]

4 thoughts on “קרן הגשמה הפסידה בתביעה קטנה וחוייבה לשלם 34,000 ₪ למשקיע שהפסיד את כל השקעתו.

  1. כל מי שאני מכיר שהשקיע בקרן הגשמה הפסיד את כל הכסף.
    נהיינו מדינת עולם שלישי.

  2. Very nice . Kol hakavod to the investor whom had the guts to sue Hagshama. Hopefully , soon all other hundreds of investors, should take similar ideas

  3. ב"ה
    קרן הגשמה זה בטעות נקראת בית השקעות
    למעשה זה "בית קברות"
    אני תקוע איתם בשלוש השקעות מזה שנים
    והתשובה שאני מקבל אוטטו הרכבת של ההשקעה אומדת להורי את הגוסס.
    והאוטוטו נמשך שנים.
    שומר נפשו ירחק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהב/י גם