התובע סבל מבעיות קליטה ולכן ביקש להתנתק מהחוזה שלו עם חברת מירס, אולם מירס דרשה דמי התנתקות גבוהים כפי שנקבע בהסכם ההתקשרות.
ברשות התובע,
בעל עסק במעלה אדומים, היו שלושה מכשירים אותם רכש ממירס. לטענתו, לא
הייתה קליטה באזור בית העסק שלו ולכן מדובר בכישלון תמורה מוחלט. התובע דרש
החזר כספי של 2,900 ש"ח, בהם חוייב כדמי יציאה בעת התנתקותו ממירס. בנוסף
דרש התובע פיצוי בסך 15,000 ש"ח בגין בעיות הקליטה מהן סבל במשך 3 שנים,
אשר לטענתו גרמו לו להוצאות רבות, אובדן לקוחות, עוגמת נפש, וכל זאת בעוד
הוא מחוייב בתעריפים גבוהים לעומת המתחרות של מירס.
מירס טענה
להגנתה כי לאחר כשנתיים מיום עריכת ההסכם המקורי התובע שידרג שניים מבין
שלושת המכשירים שהיו ברשותו ואף רכש מכשיר נוסף. על כן טענה מירס כי "הוספת
מכשיר נוסף אינה מאפיינת לקוח שאינו שבע רצון מבחירתו"
בתגובה טען התובע כי שידרוג המכשירים למעשה נכפה עליו, לאחר שהנתבעת התחייבה שהדבר יפתור את בעיות הקליטה.
בנוסף
טענה מירס כי בפועל בוצעו במכשירים שיחות בהיקף של מאות דקות שיחה לחודש,
ועובדה זו סותרת את טענת התובע בדבר בעיית הקליטה במכשירים ואי יכולתו
לעשות בהם שימוש.
בעניין דמי ההתנתקות בהן חוייב התובע, הסבירה מירס
כי בהסכם הההתקשרות ביניהם התחייב התובע לתקופה של שלוש שנים וכן נקבע כי
ביטול ההתחייבות גורר חיוב בדמי יציאה.
בעניין בעיית הקליטה טענה
מירס כי התובע היה מרוצה לאחר שסופק לו פתרון טכני (אנטנה שולחנית שהותקנה
במקום) ותלונות נוספות מצידו הועלו רק לאחר תקופה של כשלוש שנים, אך הוא
סירב להתקין שם ערכה אחרת שהוצעה לו כפתרון.
בפסק הדין קבעה השופטת
אנה שניידר, מבית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, כי התרשמה שהתובע ביקש
להתנתק מהנתבעת לפני המועד המוסכם לא רק עקב בעיות הקליטה במכשירים, אלא גם
עקב חוסר כדאיות כלכלית, לאחר שדמי השירות "הוקפצו", כטענתו, מ- 70 ש"ח ל-
143 ש"ח לחודש. עם זאת פסקה השופטת שניידר כי התרשמה שלתובע אכן היו בעיות
קליטה במכשירים, אשר לא נפתרו גם לאחר הפתרונות שהוצעו על ידי הנתבעת,
והסבירה: "חזקה על עסק שמתקשר עם חברת תקשורת ומפרסם את מספרי המכשירים שלו
– שאין לו אינטרס להתנתק מהחברה, אלא אם כן קיימות בעיות קליטה המקשות כל
כך עליו ועל לקוחותיו, עד כי ההתנתקות נראית לו עדיפה. נראה שזה המקרה
שלפנינו".
על אף זאת קבעה השופטת כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת
מלוא סכום התביעה ולכן פסקה, כי הואיל והתובע המשיך להשתמש במכשירים עד
להתנתקות, למרות שלא קיבל את רמת השירות אשר לו ציפה, נראה שראוי וצודק
יהיה לחייב את מירס להחזיר לתובע סך של 2,900 ש"ח ששולם על ידו בגין
ההתנתקות, וכן לפצותו בסכום של 3000 ש"ח.
[שרות
שיאון (חנן) – נגד – מירס תקשורת בע"מ, בית משפט לתביעות קטנות בפתח
ירושלים, תביעה קטנה 4581/06 בפני כב' השופטת אנה שניידר. פסק הדין ניתן ב:
י"ח באדר ב תשס"ח, ((25 במרץ 2008)]
