מס הכנסה העביר את החזר המס לחשבון שגוי ויפצה בכ- 15,000 ₪

בתאריך: 31/05/2021 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

התובע היה זכאי להחזר מס כדין בסך 21,459 ולצורך כך עידכן את פקיד השומה בכפר סבא מבעוד מועד אודות פרטי חשבון הבנק העדכני שלו. אולם, בשל טעות של פקיד השומה הכסף הועבר לחשבון הקודם של התובע, שבו קיים לתובע חוב כלפי הבנק, ובנוסף, בניגוד לחוק, הועבר לבנק מידע פרטי רגיש אודות התובע. בעקבות זאת, הבנק החליט להשתמש בכספים אלה לכיסוי החוב. התובע פנה אל פקיד השומה בתחנונים על מנת שיפעל להחזרת המצב לקדמותו, שכן מדובר בכספים הנחוצים לו למחייה בסיסית, אך פקיד השומה התנער מאחריותו לטעות. מדובר בפסק דין נדיר של תביעה קטנה, שבו הישג חריג עבור התובע, כיוון שבנוסף לפיצוי שנפסק לזכותו, ניתן גם צו עשה, המחייב את פקיד השומה ואת בנק יהב, וכל גורם אחר, להחזיר את המצב לקדמותו ולהשמיד את המידע הפרטי הרגיש שברשותם וברשות צדדים אחרים. ביהמ"ש מתח ביקורת נוקבת כלפי פקיד השומה ובנק יהב.

תביעה קטנה זו הוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות בכפר סבא.
התובע: ר. א. (השם שמור במערכת ואסור לפרסום בשל אופי ההליך).
הנתבעת: מס הכנסה – פקיד שומה, כפר סבא.

התביעה התבססה על התנערותו של פקיד השומה מאחריות להחזרת המצב לקדמותו, לאחר שבמכתב ששלח לתובע הודיע לו פקיד השומה כי: "מכיוון שחשבון הבנק בבעלותך, לא נמצא מקום להמשך טיפול".

הרקע לתביעה

החשבון בבנק יהב, שאליו הועבר החזר המס, היה מוזן במערכות מס הכנסה משנת 2011. מדובר בחשבון אותו ביקש התובע לסגור והיה במשא ומתן עם הבנק בעניין גובה החוב בבנק זה.
ואכן, בשנת 2017 התובע הורה למס הכנסה להעביר את הכספים המגיעים לו לחשבונו בבנק הפועלים, וזאת לאחר שמס הכנסה בעצמו שלח אל התובע בקשה לעדכון נתונים אישיים לצורך קבלת החזר המס (טופס 0135 – טופס עזר למילוי בקשה להחזר מס), שבה נדרש התובע לצרף צ'ק מקורי 'מבוטל' או אישור מהבנק לצורך עדכון הפרטים לצורך העברת הכספים. לפיכך ברור כי התובע מילא אחר הוראות מס הכנסה לצורך העברת הכספים והעביר פרטים מעודכנים כנדרש אודות חשבון הבנק העדכני שלו בבנק הפועלים, אך הוראות אלה לא בוצעו ע"י מס הכנסה.

התובע פנה למס הכנסה – פקיד שומה כפר סבא שוב ושוב, ואף בתחנונים, על מנת שזה יפעל להשיב את המצב לקדמותו ויעביר את סכום הכסף המגיע לתובע לחשבון הנכון, בבנק הפועלים.

טענות ההגנה של מס הכנסה

הנתבעת לא הכחישה שטעתה בכך שהעבירה את הכספים לחשבון הלא נכון. היא אף הציגה לביהמ"ש מכתב הכתוב בכתב יד על גבי פתקית, שבו פנתה כך אל בנק יהב:

"לנ"ל הוחזר בטעות (ההדגשה במקור) סך של 21,459 ₪ בתאריך 18.10.2017 לחשבון XXX (הפרטים הושמטו מצנעת הפרט). אבקשכם להחזיר את הסכום הנ"ל לבנק ישראל למספר חשבון 314398208. על החתום, טובה אטואן, מרכזת גביה."

לגרסת הנתבעת, בנק יהב לא הגיב לפניה זו כלל, ומשלא נענתה, הנתבעת פנתה מספר פעמים נוספות לבנק יהב, עד ששוחחה עם הלשכה המשפטית של הבנק. בשיחה זו, כך לגרסת הנתבעת, לא רק שהבנק סירב לעשות כן, אלא שנציג הבנק אף הבהיר לנתבעת בעל-פה, כי בעקבות מידע שהגיע אל הבנק בטעות, הבנק החליט להשתמש בכספים אלה לכיסוי חובותיו של התובע לבנק ואף פועל להוצאת עיקול על כספים עתידיים שיגיעו לתובע מהמדינה.

ואכן, בהודעת עיקול שהוצאה כ-3 ימים לאחר השיחה בין הבנק למרכזת הגביה במס הכנסה, ואשר הוצגה לבית המשפט ע"י התובע, עולה כי בנק יהב השתמש במידע הרגיש שנמסר לו בטעות (ע"פ הצהרת הבנק בשיחת הטלפון לפי גרסת הנתבעת) והטיל עיקול על החזרי הכספים העתידיים שיתקבלו לזכותו של התובע מידי הנתבעת. זאת, על אף שהנתבעת הבהירה לבנק יהב חזור והבהר כי מידע זה הגיע אליו בטעות בלבד ויש להשיב את הכספים לתובע.

בנק יהב עמד בסירובו והמשיך להחזיק במידע פרטי רגיש בניגוד לחוק הגנת הפרטיות

כאמור, לא הועילו פניותיה הטלפוניות של הנתבעת אל המחלקה המשפטית של בנק יהב והבנק נותר בעמדתו כי הוא רשאי להשתמש במידע ואף להחזיק את הכספים בידיו, כאשר מגרסת הנתבעת בכתב ההגנה עולה כי לא אחת היא הבהירה לבנק שהכספים והמידע הרגיש שהועבר לבנק אודות התובע, נעשו בטעות וללא הסכמת התובע, תוך הפרה של הוראת התשלום של התובע. אלא, שהנתבעת הבהירה זאת לבנק בע"פ ובנייר בכתב יד, אך לא נקטה בפעולה ממשית מעבר לכך.

לאחר שהתובע פנה אל הנתבעת מספר פעמים, בתחנונים ממש, שכן מדובר בכספים הנחוצים לו למחיה בסיסית, ומשהבין כי הבנק והנתבעת לא נעתרים לבקשתו – על אף שמדובר בכספים המגיעים לו כדין, פנה להגשת תביעה קטנה וזו הוגשה אל בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא.

פסק הדין

בפסק הדין התייחסה כבוד השופטת חגית בולמש למכתב ששלח פקיד השומה אל התובע ובו התנער מאחריות להחזרת המצב לקדמותו, כשהודיע לתובע כי: "מכיוון שחשבון הבנק בבעלותך, לא נמצא מקום להמשך טיפול".
השופטת קבעה כי אין כל רלבנטיות לשאלה האם מדובר בחשבון אחר של התובע, שכן אין מחלוקת שהעברת הכספים והמידע נעשו ללא הסכמת התובע וכן שכתוצאה מכך נגרמו לתובע נזקים בפועל.

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד בישראל, המעוגנת בסעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

בפסק דין זה הובהר כי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 הינו המסגרת החוקית שבה יש לבחון את המעשה בנוגע לפגיעה ברצונו של התובע, חשיפת פרטיו האישיים לצדדים שלישיים (ובכלל זה מצבו הכלכלי וכספים המגיעים לו), ושימוש שלא בהסכמתו במידע רגיש, כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, תוך הפרת זכותו לפרטיות.

חוק הגנת הפרטיות מתייחס באופן פרטני למקרים בהם גוף ציבורי חושף מידע פרטי של אדם לצדדים שלישיים. סעיף 23ב(א) לחוק הגנת הפרטיות אוסר על גוף ציבורי למסור מידע, זולת אם המידע הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין או שהאדם, אשר המידע מתייחס אליו, נתן הסכמתו למסירה. לא לשווא הוסיף החוק וחייב את המדינה לקיים רישום של מאגרי מידע, ולצורך כך נקבעו תקנות שבהן הוגדר כיצד יש לשמור את המידע הרגיש.

מס הכנסה פגע בפרטיותו של התובע

בפסק הדין נקבע כי משלוח המידע הרגיש לבנק יהב נעשה ללא הסכמת התובע, ואף בניגוד להוראות אותן רשמה הנתבעת עצמה בטופס 0135, ובכך פעולת הנתבעת מהווה פגיעה בפרטיות התובע: "התובע נתן הוראה מפורשת ומפורטת לשלוח את הכספים לחשבונו בבנק הפועלים, ולפיכך היה על המדינה לפעול בהתאם להוראה זו. אין בעובדה שלנתבעת היה מידע משנת 2011 על חשבון בנק אחר של התובע כדי לשנות מקביעה זו שכן הנתבעת כשלה פעמיים – הן בכך שלא עדכנה במערכותיה את המידע המעודכן של החשבון, ובכך החזיקה מאגר מידע לא מעודכן בניגוד לחובותיה, בהיותו מאגר של גוף ציבורי, והן בכך שהעבירה כספים לחשבון לא נכון של התובע.. כאשר ברשותה היה מידע מפורש של התובע לגבי היכן יש להפקיד את הכספים – מידע שסופק לנתבעת על פי הנחיית הנתבעת עצמה".

ביקורת נוקבת כלפי מס הכנסה

כבוד השופטת חגית בולמש מתחה כלפי מס הכנסה ביקורת נוקבת במספר מישורים. עיקר הביקורת התמקד בפער הבלתי סביר שבין העמוד הבודד בפתקית בכתב יד שבו פנתה מרכזת גביה של מס הכנסה אל בנק יהב בבקשה להשבת הכספים, אל מול כתב ההגנה הערוך משפטית והעמוס בטיעונים משפטיים דווקא כנגד התובע הקטן, ובחירתה של הנתבעת שלא לכלול את בנק יהב כנתבע צד ג'. להלן ציטוטים נבחרים מדברי השופטת בפסק הדין:

"מאחר והנתבעת הודתה בטעותה, היה עליה לנקוט בכל פעולה משפטית נדרשת על מנת למנוע את המשך השימוש במידע שהגיע לבנק יהב שלא כדין, והיה עליה לפנות לבנק ולנקוט בכל ההליכים הנדרשים על מנת למנוע את השימוש במידע הפרטי הרגיש של התובע שהיא הייתה אחראית להפצתו שלא כדין. חוסר נקיטה בפעולה משפטית (למעט שיחות טלפוניות ומכתב בכתב יד ממרכזת הגביה), ומבלי שננקטה ולו פעולה משפטית אחת על ידי הנתבעת להשיב את המצב לקדמותו, ואף מבלי שהוגשה בקשת צירוף צד ג' לתביעה על ידי הנתבעת, מהווה חוסר סבירות קיצונית בהתנהלות הנתבעת."

"למעשה, בעוד שמול הבנק נכתב מכתב לאקוני אחד, בכתב יד ועל גבי פתקית, ממרכזת גביה, הרי שמול התובע השקיעה הנתבעת משאבים רבים בהרבה, ובכלל זאת שימוש בייעוץ משפטי של הפרקליטות, על מנת להתגונן מול התובע. תמוה מדוע לא ערבה הנתבעת את הפרקליטות, ולא יצא מהמחלקה המשפטית של הנתבעת או באי כוחה אף לא מכתב אחד לבנק יהב, על מנת לעצור את הטעות והנזקים לתובע ולהשיב את המצב לקדמותו. תמוה עוד יותר מדוע בחרה הנתבעת שלא לבקש לצרף את הבנק כנתבע צד ג'. זאת, בעוד שכנגד הנתבע הוגש כתב הגנה ערוך משפטית (ולא בפתקית בכתב יד כפי שנשלח לבנק יהב), העומד על כ-10 עמודים עמוסים לעייפה בטענות משפטיות שונות ומגוונות, תוך אזכורים וטענות משפטיות כנגד התובע בטענה כי דווקא הוא התנהג בחוסר תום לב בעצם רצונו להחזיר את המצב לקדמותו, ובכך אף טענות כנגדו לעשיית עושר ולא במשפט בעת רצונו לקבל את הכספים המגיעים לו כדין".

"תמוהני היכן היו כל הטענות המשפטיות האמורות, ומדוע לא פעלה הנתבעת באותה נחישות ובאותם כלים משפטיים העומדים לה כמדינה על מנת למנוע המשך השימוש במידע רגיש שהפר את זכותו לפרטיות. ראוי היה כי טענות משפטיות על עשיית עושר וחוסר תום לב כנגד התובע – לא היו כלל נטענות.."

"לא יעלה על הדעת שהנתבעת תיתן ידה להמשך שימוש במידע רגיש, תוך המשך פגיעה בפרטיותו של התובע, ולא תבקש לצרף  את מי שלגרסתה שלה עשו שימוש במידע הרגיש, וזאת בניגוד לחובותיה המוגברות כלפי התובע וכלפי הציבור".

"בוודאי היה על הנתבעת לפעול בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותה על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. לא היה מקום להטיל על התובע את העול לתקן את טעות הנתבעת, כאשר הוא לא עשה כל טעות, ומצבו הכלכלי ונסיבות חייו החריגות ידועות היטב לנתבעת ובוודאי אינם מאפשרים לו גישה קלה לערכאות המשפטיות. מדוע היה התובע צריך להגיש תביעה כנגד הנתבעת ולהתגונן מול הנתבעת והמייצגים מטעמה, שהינם מנוסים ומומחים, במקום שהנתבעת היא זו שתנקוט בפעולות להשבת המצב לקדמותו בטרם טעותה, ומדוע הנתבעת לא פעלה, ולו במינימום הנדרש, על מנת לעמוד בחובותיה על פי דין".

"היחסים בין התובע לבנק יהב אינם מעניינה של הנתבעת.. הנתבעת הפרה את חובותיה כלפי התובע הן לעניין העברת הכספים בהתאם להנחיית התובע, הן לעניין חובותיה לרשום במאגר המידע מידע מעודכן אודות חשבונו, והן לעניין חובתה לפעול על מנת להשיב את המצב לקדמותו".

בנק יהב פגע בפרטיות

באשר לבנק יהב, כבוד השופטת קבעה כי המידע הפרטי הרגיש אודות התובע הגיע אל הבנק שלא כדין, תוך הפרת זכותו של התובע לפרטיות וללא הסכמתו. כפי שעולה מהדיון בתיק, בנק יהב השתמש במידע זה מספר פעמים, הן במסגרת התנהלותו מול הנתבעת – סירובו להחזיר את הכספים, הן מול התובע – במסגרת המשא ומתן מולו, והן מול רשויות המדינה – הטלת צו עיקול מבלי לגלות לרשויות האכיפה כי מידע זה הגיע אל בנק יהב תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות וללא הסכמת התובע, ולפיכך אסור היה על בנק יהב להגיש מידע זה כראיה לרשויות האכיפה והליכי ההוצאה לפועל.

מתן צו עשה

רובם המוחלט של פסקי הדין בתביעות קטנות עוסקים במתן פיצוי כספי או מתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה (כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום המירבי לתביעה קטנה). באופן נדיר (המהווה הישג חריג עבור התובע), בתביעה קטנה זו פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בכפר-סבא הורה גם על צו עשה, המורה לבנק יהב להשיב את המצב לקדמותו, על כל המשתמע מכך, כאילו המידע אודות הכספים לא הגיע אליו מעולם. כמו כן פסק הדין ציווה על בנק יהב להשמיד במערכותיו כל אזכור למידע הרגיש, שנעשה שלא כדין, ולפעול מול כל הגופים – התובע, רשויות האכיפה, רשות המיסים וכל גורם אחר, על מנת לבטל כל שימוש שנעשה במידע החל מהמועד שבו התגלה המידע לבנק.

בנוסף, פסק הדין הורה על צו החרמה כלפי כל אדם שברשותו נמצא המידע הרגיש האמור, ובכלל זאת כל מידע שנוצר מהמידע האמור, כאשר צו זה יחול, בין היתר, על רשות האכיפה והגביה וכן על בנק יהב. כמו כן הורה בית המשפט על השמדת כל חומר הנוגע למידע זה, וציווה כי בנק יהב ורשות האכיפה וכן כל גורם אחר שעשה שימוש במידע, יעבירו לידי בית המשפט תצהיר מחייב, החתום על ידי מורשה חתימה, כי ההשמדה בוצעה בהתאם לפסק דין זה, והתצהיר הנ"ל יועבר לבית המשפט בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.

בית המשפט חייב את הנתבעת – מס הכנסה, למסור את פסק הדין לידי בנק יהב בתוך 5 ימים מקבלת פסק הדין, וכמו כן לפנות לכל גורם שנחשף, בהתאם לידיעתה, למידע הרגיש, ובכלל זאת לערכאות המשפטיות שנחשפו לכך, על מנת לעדכנם בדבר הצו שניתן בפסק הדין של תביעה קטנה זו.

הפיצוי הכספי

פסק הדין הטיל על הנתבעת, מס הכנסה – פקיד שומה כפר סבא, לשלם לתובע את הסכומים הבאים, בתוך 15 יום, לחשבון הבנק שאליו הורה התובע (בבנק הפועלים):

  1. את מלוא סכום הכספים המגיעים לתובע כדין מהנתבעת בהתאם לזיכוי שלו הוא היה זכאי בסכום של 21,459 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מהמועד שבו היה אמור להתבצע התשלום ועד לביצוע התשלום בפועל.
  2. פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיות התובע.
  3. פיצוי בסך 2,441 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לתובע, כפי שהוצגו לבית המשפט בכתב התביעה (הוצאות ניהול הליכים מול בנק יהב עקב הטלת העיקול נגד התובע).
  4. פיצוי בגין אגרת בית המשפט אותה שילם התובע בסך 214 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

[ר. א. – נגד – מס הכנסה – פקיד שומה, כפר סבא, בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, ת"ק 18212-11-18 בפני כבוד השופטת חגית בולמש. פסק הדין ניתן ב: כ"ד שבט תשע"ט]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט