מוכר הרכב טען כי הקונה לא
שילם לו את מלוא הסכום שעליו סיכמו, ואילו הקונה טען כי המוכר הונה אותו הן
באשר למחיר הרכב והן באשר למצבו. ביהמ"ש נצמד להסכם הכתוב בין הצדדים.
בין הצדדים נערך הסכם לפיו התובע, מוכר הרכב, מכר לנתבע רכב תמורת 6,000 ₪. המוכר טען כי הקונה שילם לו סך של 1,000 ₪ בלבד וכי למרות התחייבותו של הקונה בהסכם, הוא לא שילם למוכר סכום נוסף עד עתה.
הנתבע טען כי שילם לתובע סך של 2,000 ₪, כפי שצוין בהסכם שערכו ביניהם, וכי עד עתה לא שילם את היתרה מכיוון שהתובע הונה אותו הן באשר למחיר הרכב והן באשר למצבו. הנתבע הוסיף וטען כי ברכב התגלו תקלות רבות והוא נואש מלתקן תקלות אלה, וכי "למעשה הרכב הפך לגרוטאה".
בהסכם שנערך בין הצדדים צוין מפורשות כי הנתבע שילם סך של 2,000 ₪ בלבד. התובע טען כי אכן סוכם שישולם לו סך של 2,000 ₪ אולם ביום בו הועבר הרכב לנתבע, הוא מסר לו סך של 1,000 ₪ בלבד. השופט מוסק כרמי, מבית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, לא קיבל טענה זו של התובע, וקבע כי לא הייתה מניעה לתקן את ההסכם, שהיה מוחזק אצל התובע, ולציין כי שולם סך של 1,000 ₪ בלבד. "ההסכם בין הצדדים מדבר בעד עצמו. לא היתה כל מניעה להכין תוך מס' דקות הסכם חדש על דף נייר בכתב יד, בדיוק כפי שנערך ההסכם עליו סומכים הצדדים, ולרשום בו כי שולם סך של 1,000 ₪". לפיכך קבע השופט כי הנתבע נותר חייב סך של 4,000 ₪ בלבד.
מאידך דחה השופט גם את טענות הנתבע שהתובע הונה אותו באשר למצב הרכב ומחירו, וזאת כיוון שהנתבע לא הוכיח את טענתו: "על פי ההסכם, חתם הנתבע כי בדק את הרכב. מלבד קבלה עבור החלפת מצבר לא המציא הנתבע קבלה כלשהי עבור תיקונים נוספים".
התובע לא אשם שהנתבע הפך את הרכב לגרוטאה
עוד קבע השופט כי העובדה שהנתבע בחר שלא לעשות שימוש ברכב, והפך אותו לגרוטאה, אינה יכולה לשמש כנגד התובע. לאור כל אלה, חוייב הנתבע לשלם לתובע סך של 4,000 ₪, וכן הוצאות המשפט בסך 300 ₪.
[שחם נפתלי –
נגד – טל אליהו, בית המשפט לתביעות קטנות ירושלים, תביעה קטנה 1566/09
בפני כב' השופט מוסק כרמי. פסק הדין ניתן ב: י"א באלול, תשס"ט (31 באוגוסט
2009)]
