עקב שיחות שיווק – ג'רוזלם פוסט תפצה לקוח לשעבר ב- 3,250 ₪

בתאריך: 12/10/2021 מאת: מערכת אתר תביעות קטנות

שיחות שיווק חוזרות ונשנות אמנם אינן מהוות פרסום אסור (ספאם) לפי חוק התקשורת, אך הן בהחלט מהוות הטרדה המזכה בפיצוי לפי חוק הגנת הפרטיות.
התובע, עמית קפון, טען כי היה מנוי של ג'רוזלם פוסט אך ביטל את המנוי לאחר תקופה קצרה בשל אכזבה מהשירות. לטענתו, חרף ביטול השירות, המשיך לקבל למכשירו הסלולרי שיחות שיווק חוזרות ונשנות, למרות בקשותיו החוזרות להסירו מרשימת התפוצה. ג'רוזלם פוסט טענה בין היתר כי התובע הסכים להיכלל במאגרי המידע שלה וכי בעת ביטול המנוי לא ביקש להיגרע מרשימת הלקוחות. 

בשנת 2018 נרשם עמית קפון כמנוי אצל ג'רוזלם פוסט ולאחר תקופה קצרה, בשל אכזבה מהשירות, ביטל את המנוי ואף ניתן לו אישור בעניין.

לטענתו, חרף ביטול המנוי ובקשותיו החוזרות והמפורשות, הוא המשיך לקבל שיחות טלפוניות בלתי פוסקות מהנתבעת. לפיכך הוגשה תביעה קטנה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.

בכתב התביעה נטען כי השיחות היו בעלות אופי פרסומי, ובכל אחת מהן התובע שב ודרש להסיר את מספר הטלפון שלו מרשימת התפוצה, אלא שהנציגים השונים מטעם הנתבעת הבטיחו להעביר את דרישותיו לגורמים הרלוונטים, אולם ללא הועיל.

כמו כן נטען כי השיחות החוזרות אשר הופיעו באמצע פגישות/ ישיבות/ שיחות חשובות וכיוצ"ב, החמירו לאין שיעור את חומרת ההטרדה.

בכתב התביעה נטען כי התובע אף פנה לנתבעת באמצעות בא כוחו על מנת להפסיק את ההטרדות. תשובתה של ג'רוזלם פוסט הייתה שאינה חבה באחריות כלפיו והבטיחה כי מספר הטלפון שלו יוסר מרשימת התפוצה, אך גם הבטחה זו לא הועילה.

כמו כן נטען כי היה ניסיון להגיע להסדר שלא צלח, וכי בנוסף לשיחות הטלפון נשלחה גם הודעת ספאם אלקטרונית.

טענות ההגנה של ג'רוזלם פוסט

לטענת הנתבעת, בעת ההתקשרות לקבלת שירותים התובע נתן את הסכמתו להיכלל במאגרי המידע של הנתבעת, ובעת ביטול המנוי לא ביקש להיגרע מרשימת הלקוחות או שיחדלו להציע לו הצעות.

כמו כן טענה כי לאחר בקשת הביטול, התובע התלונן כי לא קיבל עותק מהעיתון ולכן ניתן לו מנוי במתנה למשך חודש נוסף. הנתבעת טענה כי במסגרת הרשמה זו נתן התובע את הסכמתו לקבל הצעות שיווקיות שונות.

הנתבעת טענה כי ביקשה לברר מדוע סיים התובע את ההתקשרות ולשם כך פנתה אליו טלפונית באופן שאינו מטריד. לטענתה, מספר שיחות לא נענו על ידי התובע, ובשיחות שנענו לא הייתה מצדו בקשת הסרה מרשימת התפוצה. לטענתה מדובר בסך הכל ב-3 שיחות קצרות, באורך של שניות ספורות, ואין מדובר בשיחות שיווקיות.

בנוסף, הנתבעת טענה כי התובע לא הציג מתי והיכן ביקש את הפסקת הקשר או את הודעות הסירוב. לטענתה, הפעם הראשונה בה הובהר כי התובע אינו רוצה להיכלל ברשימת התפוצה הייתה במכתב ששלח רק לאחר שיחות הטלפון המדוברות, ומאותו יום הוסרו פרטיו ולא נשלחו אליו הודעות נוספות.

מחלוקת לגבי אופי השיחות

לכתב התביעה צורף פירוט שיחות, ממנו עולה כי התבצעו 11 שיחות קצרות.

התובע טען כי גם שיחות שלא נענו מהוות הטרדה. הוא הציג הקלטה של אחת מהשיחות ותמלילים של 3 שיחות נוספות, בהן ביקש להסירו מרשימת התפוצה.

בתגובה טענה הנתבעת כי 3 השיחות שתומללו אינן בעלות אופי שיווקי, אלא שיחות בקרה שמטרתן הצעת פיצוי. נטען כי השיחות האחרות נעשו כאשר התובע עדיין היה מנוי פעיל, כפעולת שימור לקוחות. לגבי השיחות שלא נענו –  הנתבעת טענה כי סביר שמדובר בשיחות בקרה.

שיחות טלפון אינן פרסומת אסורה, אך יכולות להוות הטרדה

כצפוי, כבוד השופט הבכיר אהוד שוורץ אמנם קיבל את טענת הנתבעת כי שיחות הטלפון אינן מהוות פרסומת אסורה לפי החוק, אך קבע כי הן מהוות הטרדה לפי חוק הגנת הפרטיות:

"סעיף 30 א לחוק התקשורת נועד למגר את תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת באמצעים טכנולוגיים של העברת דואר אלקטרוני או הודעות כתובות או מוקלטות. הא ותו לו… המחוקק לא ביקש לבטל את תופעת השיווק בעזרת אמצעי תקשורת בכללותה. האפשרות לאיסור שיווק דבר פרסומת באמצעות שיחת טלפון אנושית לא מוזכרת ולוא ברמז בדברי ההסבר… המסקנה המתבקשת הינה שהמחוקק נמנע ביודעין מלאסור העברת דבר פרסומת באמצעות שיחה טלפונית אנושית, מתוך השקפה כי המדובר בשימוש מסחרי לגיטימי… עם זאת, אני סבור כי יש ממש בעילת התביעה של התובע לפי חוק הגנת הפרטיות. אינני מקבל את טענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח כי הוא הוטרד מהשיחות. טבעי בעיניי, כי שיחות חוזרות ונשנות אל התובע, כאשר הוא מבקש להפסיק אותן פעם אחר פעם, מהוות הטרדה".

"מעיון בשלוש התמלילים, לא שוכנעתי כי מדובר בשיחות בקרה ושאינן בעלות אופי שיווקי, כפי שהנתבעת טוענת. אולם עולה בבירור ואין חולק כי התובע מבקש להסירו מרשימת התפוצה. יתר השיחות שהוצגו בפירוט הינן קצרות ביותר ומתיישבות עם הטענה כי מדובר בשיחות שלא נענו, ולא שוכנעתי באופן מספק כי מהוות מטרד".

נוכח כל האמור קבע השופט בפסק הדין כי התובע זכאי לפיצוי מהנתבעת בגין הטרדתו – בגין 3 השיחות שתועדו בסך כולל של 1,500 ₪, וכן לפיצוי בסך 1,000 ₪ בגין ההודעה האלקטרונית, בתוספת הוצאות המשפט בסך 750 ₪. סה"כ ג'רוזלם פוסט תשלם לעמית קפון 3,250 ₪ בגין תביעה קטנה זו.


[עמית קפון – נגד – ג'רוזלם פוסט בע"מ, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב – יפו, תביעה קטנה מס' 63328-02-20 בפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ. פסק הדין ניתן ב: ט"ו טבת תשפ"א, דצמבר 2020]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי תאהב/י גם

הגשת תביעה קטנה באינטרנט

פשוט

שלושה שלבים פשוטים מלווים בהנחיות והסברים המותאמים לפרטי המקרה שלך

מהיר

מאפשר הגשת תביעה תוך מספר דקות וכולל אפשרות לצירוף קבצים

זול

חוסך זמן וטרחה. עיבוד, בקרה, הפקת מסמכים וצרופות והגשתם לבית המשפט